קודם כל אני חייב לפתוח בוידוי, מבין שני מייסדי להקת אלג'יר זצוק"ל, גבריאל בלחסן כנראה תמיד יהיה המועדף עלי. אביב גדג', מוכשר ומצויין ככל שיהיה, תמיד יהיה מבחינתי חצי צעד מאחורה ולו בגלל הקול שלו שאף פעם לא מאוד אהבתי, אבל כמו וויסקי שבפעם הראשונה שטועמים אותו הדחף הראשוני הוא לירוק ורק אחרי כמה טעימות פתאום מגלים את כל הגוונים הקטנים שמסתתרים בפנים ועושים ממש נעים בפה ובגרון או במקרה של אביב, באוזן. אז כמו שאתם יכולים לנחש, אתמול כיתתתי גלגליי לכיוון חיפה אל מרתף 10 (אקוסטיקה מעט בעייתית, מקומות ישיבה לא ממש נוחים, מבחר אלכוהול קטן ולא מרשים ובכל זאת, הפייבוריט שלי בכל מה שקשור להופעות ולו רק בזכות האמנים הנפלאים שמגיעים אליו) להופעה אקוסטית של אביב גדג'.

אקוסטית אמרנו? אלא אם כן תחת ההגדרה אקוסטית נכללת גם הגיטרה החשמלית המופלאה של רון בונקר אז כן, אפשר לומר שההופעה הייתה אקוסטית, מה שלא ממש מנע מהאוזניים שלי להדהד גם אחרי שהמופע בן כמעט השעתיים הסתיים. בכלל, ההרכב כולו ראוי לתזכורת בהיותו די רחוק מהרכב סטנדרטי של הופעה, אז פרט לגדג' שניגן של גיטרה רגילה ובונקר על החשמלית, היו גם תום קלנר ויהוא ירון הנהדרים שאותם הכרתי מגוטל בוטל (מי שלא מכיר, מהר לתפוס הופעה), היא על הצ'לו הנפלא שלה והוא על הבס והקונטרבס ויחד איתם גם בוריס מורצינובסקי (תודה לאל על האינטרנט הזאתי, בחיים לא הייתי זוכר את השם לבד) על האקורדיון שגם הוא בלי ספק הוסיף לחוויה. התופים והקלידים, אולי בגלל המקום המוגבל במרתף, נשארו בחוץ אבל לפחות לטעמי, חסרונם לא היה מורגש מדי. כמו שאתם יכולים לנחש מההרכב, הופעת רוק רגילה זו לא הייתה, יותר בכיוון של רוק משולב במוזיקה מזרחית, נגיעות של מוזיקה שאני הייתי קורא לה בלקנית (או לפחות נשמעת לי כמו משהו שמוגדר כמוזיקה בלקנית, אני לא ממש מבין מספיק במוזיקה בלקנית כדי לדעת לזהות אחת כשהיא נוחתת לי על הראש).

ההופעה עצמה כללה בעיקר שירים חדשים שכמה מהם בהחלט תפסו לי את האוזן כמו "עיר בלי זכרון", "חתונה שחורה" שיר חדש נוסף ששמו הזמני הוא "השיר החדש" ועוד כמה שמפאת עובדת היותי סנילי (תמיד) ועייף (רוב הזמן, אבל במיוחד אתמול) אני לא מצליח לזכור את שמם, אבל לאלבום החדש שיצא לכשיצא בהחלט שווה לחכות, יש לי הרגשה שהוא עומד להיות משהו מיוחד. בין לבין השתלבו נהדר גם קאבר ל-"המלך האחרון של עולם הבידור" של יוסי בבליקי ושירים ותיקים יותר של אלג'יר כמו "מנועים קדימה", "אני צריך אותך", "מול הים עם תפילין", "דם על הים" ו-"דבר אלי" שסגר הדרן הזוי למדי שבו עלו אביב ובונקר על הבמה, התחילו עם "בית חדש" המדהים של גבריאל בלחסן, נעצרו אחרי 20 שניות כשאביב התבלבל במילים, עברו ל-20 שניות מתוך "כדורי הרגעה בדבש", גם הוא של בלחסן, שוב נעצרו, ניסו עוד כמה קאברים שניקטעו באיבם למרבה הצער עד שהגיעו בסוף ל-"דבר אלי" שזכה לביצוע נפלא לשתי גיטרות וסגר ערב מוצלח במיוחד במרתף.

ומחדשות טובות לחדשות טובות - שלפו את הפוכים שלכם, אוגוסט נגמר!