הזמן: 3 בלילה, מתישהו בשבוע שעבר, המקום: חמ"ל מעופש אי-שם במרכז הארץ. העטלף המעופף מנסה נואשות לגנוב כמה שעות שינה על מיטה צבאית מתקפלת ובלתי אורטופדית בעליל. הטלפון מצלצל, על הקו אישיות בלתי מזוהה.

אישיות בלתי מזוהה: "תגיד, מה נסגר עם *****? יש תוצאות?"

עטלף (בעיניים עצומות ו-6% הכרה לערך): "חררר... קרעכץ. אני חושב שהכל בסדר. חחררר..."

אישיות בלתי מזוהה: "אה, ורק רציתי להגיד לך שממש כיף לעבוד איתך, אתה הרבה יותר מקצועי מכל החמ"ליסטים האחרים אצלכם"

עטלף: "קרעכץ. אמממ... פפפ... תודה"

טוב לדעת שגם 6 וחצי שנים לאחר השיחרור ואפילו מתוך שינה, I still got it. עכשיו אפשר בבקשה לסיים את המילואים האלו? הגב שלי כבר נשבר מהמיטות הצבאיות, הצוואר שלי תפוס מניסיונות לישון באוטובוסים וקצינים מטומטמים עושים לי כאב ראש.