לפעמים אני באמת לא מצליח להבין מי יותר דפוק, אני או העולם. (עזבו, אתם לא תשאלו ואני לא אפרט)

אז בינתיים אני יושב מול המחשב ב-2 בלילה כשאני אמור לקום לעבודה בעוד 4 שעות ולא מצליח לישון מרוב תסכול, על עצמי, על העולם, על החיים ועל מה לא בעצם. זה לא שהחיים שלי רעים, אובייקטיבית הם אפילו די טובים בסך הכל, אמנם יש כמה מעקשים בדרך שקצת מפריעים אבל בסך הכל, אם לרגע אחד להיות כנה עם עצמי, באמת שאין לי יותר מדי סיבות להתלונן (זה כמובן לא אומר שאני לא יכול לסחוט את הסיבות שכן קיימות עד הסוף, אבל זה כבר עניין אחר). ובכל זאת, התסכול הזה יכול להוציא אותי מדעתי הרעועה לפעמים.