תראו מה זה, כבר אמצע פברואר ועוד לא כתבתי כלום החודש, איך הזמן רץ כש... מבשלים מרק עוף עם קניידלך? כי זה פחות או יותר מה שעשיתי כל החודש, לבשל סירי ענק של מרק עוף עם קניידלך (ועצמות מח, גזר, בצל, בטטה, דלעת, ארטישוק ירושלמי, שורש פטרוזיליה ויתכן מאוד שבעתיד הקרוב גם לפת לשם גיוון) ואז לזלול אותם במשך ימים על ימים. לא שמרק עוף עם קניידלך זה לא עניין מרגש, כפי שאתם יכולים לשים לב, כל הפוסטים שפירסמתי בשבועיים האחרונים (כן כן, שניהם) עסקו בנושא המרתק הזה, אבל בדיוק כמו סקס, גם מרק עוף הוא עניין הרבה יותר מעשי מאשר חומר כתיבה משובח. אמנם בניגוד למרק עוף אני לא ממש זוכר מה זה סקס או איך עושים אותו, אבל כך אומרות השמועות האחרונות בכל אופן.

בין קערה למצקת אני מנוון את יכולותי המנטאליות המוגבלות מול הישבן האלוהי של מרינה וזאת על אף התעקשותם הבלתי מובנת של קברניטי ערוץ 10 להסוות את ההומאז' לפאר היצירה במסווה של "תכנית ריאליטי" או איך שהם לא קוראים לחבורת העילגים המשעשעת שזוחלת בבוץ באיזה אי בקריביים. כך או כך, בין הזלת ריר אחת לשנייה והפגנת התנהגות שבוודאי הייתה נראית ראויה יותר לו היה טורח מישהו להגדיר אותי רשמית כצמח נטול תפקוד מוחי, אני חייב להגיד שבהחלט הצלחתי להבחין בפוטנציאל קומי לא מבוטל, אבל מכיוון שש. כהן מזגנים כבר עלתה עליו הרבה לפני, אני אחסוך מכם הלצות שחוקות על חשבונם של רפי השכל.

כך התגלגל לו השליש הראשון של חודש פברואר בשלווה יחסית פחות או יותר עד שלפני מספר בלתי מוגדר כלשהו של ימים שמתי לב שכבר זמן רב יחסית עבר מאז הפעם האחרונה שעדכנתי כאן. לא עבר אפילו מספר תלת ספרתי של שעות וכבר הצצתי לדף העריכה כדי לגלות שאכן, הפוסט האחרון שכתבתי היה אי-שם בינואר. מיד החלטתי שיש לעשות משהו בנידון וחיממתי לעצמי קערת מרק עם 3 כדורי קניידלך ועצם אחת עם הרבה מח. תשוש מכל הטיפול בענייני הבלוג הנחתי את הראש על הכרית לכמה שעות, הלכתי לעבודה, חזרתי והנני כאן מול דף עריכה שהולך ומתמלא בקשקשת מיותרת.

ואם זה לא יבריח מכאן את אחרוני הקוראים שלי, אני מרים ידיים.