יום קשה יש לי מחר, אמנם ההתחלה טובה, אני קם רק ב-10 וחצי בבוקר, אבל משם והלאה ההתדרדרות הולכת להיות קשה, מהירה וכנראה גם כואבת, ברבע ל-11 אני צריך להיות אצל השיננית, מיד אח"כ אני מגיע לעבודה ויש לי שיחה עם הבוסית הגדולה בעקבות השיחה שהייתה לי עם הבוס בשבוע שעבר. אני הולך להגיד לה פשוט שזה לא מקובל עליי שזורקים עליי עוד מטלות כשאת העבודה הרגילה שיש לי אני בקושי מספיק לעשות, אבל עד כמה שאני מכיר אותה, היא לא ממש מסוג האנשים שמקשיבים. היא מצאה את הפתרון הכי קל מבחינתה לבעייה שהייתה לה, ושאנשים אחרים (כלומר, אני) יתמודדו עם ההשלכות של זה, אבל לי אין שום כוונה לוותר, הם צריכים אותי יותר ממה שאני צריך אותם, והם פשוט יצטרכו למצוא פתרון אחר. היא אמנם יכולה להחליט להעיף אותי, אבל אז היא תצטרך למצוא לי מחליף, עניין לא פשוט, שלא לדבר על העובדה שאני נמצא שנה בתפקיד, ואת המיומנות שיש לי היום ייקח לעובד חדש הרבה מאוד זמן לרכוש, נראה אותו מתמודד עם העבודה שלי פלוס המטלות הנוספות ואותה מתמודדת עם המצב הזה בתקופה הקרובה שהולכת להיות תקופה עמוסה מאוד בעבודה. אבל גם כאן היום שלי עוד לא נגמר, אני עוד צריך למלא טפסים של הביטוח לאומי בקשר לחודש וחצי שבהם הייתי מושבת מעבודה אחרי שנקעתי את הרגל, מסוג הסינג'ורים שאף פעם לא כיף לעבור, ואני מסיים לעבוד רק ב-7 וחצי בערב, במקרה הטוב. פשוט אין לי כוח לשבוע הזה.

כמה החלטות ממני, אל עצמי, לשבוע החדש:

1. נמאס לי מדייטים, אני צריך חברה.

2. אני צריך סקס. אם אין חברה, המינימום שאני צריך להשיג זה זיון, רצוי בקרוב.

3. ולמרות זאת, עדיף חברה.

4. אני גם צריך חופש, רצוי בחו"ל, רצוי גם חו"ל שלא עולה הרבה כסף. הודו מתאימה לי. גם תאילנד מתאימה לי. חבל שזה כנראה לא יהיה לפני דצמבר.

5. אני צריך לחזור לעשות רייקי לעצמי, זה יעזור לי להרגע ולהיות יותר מפוקס.

6. אני צריך לעשות רייקי לאנשים אחרים, כבר יותר מדי זמן שלא עשיתי את זה, מתנדבים?

7. אני צריך להיות יותר נחמד, מאז שחזרתי מהודו אני רק מתדרדר בקטע הזה.

8. אני צריך לזכור לחייך, החיים טובים בסך הכל.

תיכף 2000 כניסות, למישהו יש דרך מקורית לחגוג את העניין?