אין ממש על מה, פשוט שומדבר לא קורה בחיי כרגע. הדבר המסעיר ביותר שקרה לי בשבוע האחרון הוא שחזרתי לשחק כדורסל, במשך חודשיים וחצי התבטלתי, רבצתי מול המחשב ובעיקר ריחמתי על עצמי, ועכשיו הגיע הזמן לחזור קצת לכושר. אז שיחקתי שעתיים, הכושר שלי הפתיע לטובה והצלחתי לסיים שעתיים של משחק אינטנסיבי ללא התקפי-לב ראויים לציון, ובאופן מפתיע גם בלי פציעות, אחרי שבמשחקים קודמים ההספק המרשים שלי עמד על שטף דם בציפורן ברגל (שנפלה לאחר מכן), גב תפוס, גבה פתוחה, שלוש שיניים שבורות מעט (לא ממש רואים, אבל בהחלט עפו כמה חתיכות שן קטנות) וכמובן הקרסול הזכור לשימצה. כבר אמרו לי לא מעט אנשים שאני צריך להבין את הרמז, אבל אני, גם כאן כמו בשאר תחומי החיים, לא ממש מבין רמזים. אז הקרסול אמנם כאב במהלך המשחק, וגם ביום שאחרי, אבל באמת לא נורא, אני חושב שכל עוד אני לא אשחק יותר מפעם בשבוע, הוא יהיה בסדר.

לפעמים אני מפתיע את עצמי בכמויות המלל שאני מסוגל לשפוך על כלום, במיוחד כשבתיכון, על כל המבחנים שלי היה רשום "נכון, אבל למה לא הרחבת?".

אני חש צורך לכתוב משהו נוסף, אבל איבדתי את המוזה, שזה בערך כמו מקלדת בלי האות מ', אפשר לכתוב, אבל משהו תמיד יהיה חסר.