טוב, אז מסתבר שקצת קשה לשמור על חיים וירטואלים כשקמים כל בוקר ב-6, עובדים עד 6 או 7 בערב ומבלים את חלק הארי של הזמן שנשאר בשינה, דגימת וויסקי זול וחיסול ערימות מזדמנות של ענבים ואבטיח, אבל זה מה יש ועם זה ננצח או במקרה שלי, נסתגר בהגנה ונקווה לתיקו או הפסד בכבוד. ואם כבר אני עם כוסית וויסקי ביד ובמצב-רוח תבוסתני מעט, זה בהחלט יהיה הזמן לאתגר אתכם שוב בנפלאות עלילותי עם המין הנשי. אז הפעם מדובר בעלמת חן מסויימת איתה יצרתי קשר באתר מסויים לפני מספר מסויים של שבועות. אחרי תכתובת מיילים ומסנג'ר קלה, הבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה מה שגרם לי לשער לתומי שהיא איבדה עניין. שבע רצון מכך שהמציאות מתנהגת כהרגלה ולא מפתיעה אותי בחידושים מסעירים המשכתי גם אני בחיי השלווים עד לפני כשבוע אז נחתה בתיבת המייל שלי הודעה מאותה עלמת חן מסויימת ובה היא מתנצלת על העלמותה מחיי, מסבירה אותה בעומס אקדמי ותוהה, כלשונה, "האם אני עדיין בעניין" ואף השאירה מספר טלפון מסויים.

אודה ולא אבוש, הופתעתי למדי מההתפתחות הבלתי-צפויה, אבל עובדת היותי רווק בודד, גלמוד ואם להיות כנה באופן בוטה, גם נטול סקס מזה זמן רב ארוך להחריד הכניעה אותי. חייגתי לאותו מספר מסויים ובצד השני, כצפוי, ענתה אותה עלמת חן מסויימת. דיברנו פעם, אולי פעמיים והחלטנו להפגש. את הפגישה הראשונה ביטלתי אני עקב אילוצים משפחתיים בלתי-צפויים, את השנייה ביטלה היא וכך גם את השלישית עד שהיום, בעודי מתקתק על מקלדת המחשב במרץ אי שם בעבודה הטריד את מנוחתי ציפצוף רוטט מאיזור הפלאפון. הציפצוף, מסתבר, היה הודעת SMS ובה נכתב "אתה ממש נחמד אבל..." (הייתי ממשיך אבל רובנו המכריע הבין את הרעיון, כך אני רוצה לקוות לפחות). מאושש מחזרתה לשפיות של המציאות חזרתי לשגרת היום כשההכרה הברורה מחלחלת לאיטה, גם היום היקום לא יקרוס לתוך עצמו במערבולת מרשימה של אי-הגיון.

אז אחרי שסיכמנו את מערכת היחסים המוצלחת ביותר שלי בחצי השנה האחרונה פחות או יותר וביצענו וידוא הריגה חוזר בסיכויים הקלושים של מי מקוראותיי המסורות (והפחות מסורות, וגם המזדמנות) להציע לי הצעות מגונות מסוגים כאלו ואחרים, הגיע הזמן לסיים את הפוסט כמדומני. סוף-שבוע שיהיה לכם.

בהמשך לפוסט ההוא...