רגע.

אני משוכנע שפעם ידעתי לסדר את המקשים במקלדת בצורת מילים, תנו לי עוד שניה.

הנה זה בא...

עוד רגע.

לא. נעלם. אולי מחר.

אז מה רציתי? כלומר, חוץ מלשים קו מפריד, שזה לכשעצמו שווה פוסט וגם המילה "לכשעצמו", שהיא מהחביבות עלי, שווה פוסט לכשעצמה. האמת היא שאין לי יותר מדי חידושים לחדש לכם, אמנם אינקו ביקשה פוסט ואנוכי קטונתי מלאכזב אושיות בלוגיה רמות דרג, ולכן אאלץ להלאות אתכם באנקדוטות חסרות משמעות מהטיול.

את חוויות נתב"ג נשאיר מאחור יען כי על אף ניסיונות כנים לא הצלחנו לשכוח אף בן משפחה מאחורינו, עניין מצער לכל הדעות ונקפוץ ישר לעיר טרבזון המעטירה שלחופו של הים השחור. הנחיתה עצמה, על מסלול שנמצא אך מטרים ספורים מגלי הים שהתנוצצו בעוז באור שקיעה טורקית של סוף יולי, הייתה עוצרת נשימה, אך תור ארוך ומשובץ דרדקים שחמחמים, אותנטיים ועתירי דציבלים בדרך לדלפקי ביקורת הדרכונים השכיח עד מהרה את מראהו של הים השחור וכך יכולנו לצאת אל דימדומי הערב הטרבזוניים להמתנה אותנטית לאוטובוס אותנטי שיקח אותנו למלון בו חיכו לנו אוכל שאולי היה אותנטי אך בלתי טעים בעליל, להקה שבוודאי הייתה אותנטית אך השאירה צריבות בל ימחו בעור התוף ומזגן בלתי אותנטי בעליל אך מצנן כמי מעיין קרירים בעיצומו של מדבר גובי.

את המשך הטיול, שערימות עסיסיות של שווארמת כבש אותנטית נשזרו בו כדימוי כלשהו שאינו עולה לראשי כעת חיה אך בוודאי היה מגיר דמעות מעיניכם לולא הייתי מתעצל להגותו, בוודאי יוכלו התמונות המועטות שצילמתי להעביר נאמנה יותר מכל גבבת מילים בה אוכל לזהם את פינתי הקטנה והוירטואלית, אך מילים ספורות אהיה חייב להקדיש למדריכי הבריטי האמיץ. האיש, בהעדר מילים הולמות יותר, ועל אף מאמצים כבירים וראויים להערכה מצידו להנעים את זמנם של כל המטיילים, נטה לעקשנות המזן המאפיין במיוחד מדריכי טיולים המתעקשים לתדלק רכבים רק בתחנות דלק נבחרות ובכך משאירים את רכביהם הנאמנים של המטיילים עליהם הם מופקדים צמאים לדלק כ... דימוי כלשהו, משהו עם מדבר גובי נניח. אולי מוחבי לשם גיוון.

כך או כך, והפעם אמשיך בעברית של בני אדם כי אוגוסט וחם לי וגם נגמרה הבירה, צפון-מזרח טורקיה מגניבה עד אין קץ, השווארמה משובחת, האגמים ירקרקים וצלולים, הערפל סמיך, הנהרות שוצפים ותותי העץ מתוקים. סעו לשם, יהיה מגניב או משהו. רק אל תשכחו לכבות את האורות בג'יפ שלכם כשאתם הולכים לישון, עוד יגמר לו המצבר חלילה.

לאור בקשת הקהל, להלן מתכון למרק עוף עם קניידלך נוסח העטלף (הולדן, אם תזכיר את המילה "אודטה" בתגובות הפוסט הבא יכלול מתכון למרק חמוסים, ראה הוזהרת!).

למרק (מספיק לסיר גדול):

בערך קילו של כנפי עוף, רצוי מנוקות מהעור, מי שמתעצל כמוני, יש פטנטים אחרים להפטר מהשומן הבלתי רצוי, אבל על זה בהמשך.

5-6 עצמות מח למרק, כמה שיותר יותר טוב (אני מזהיר מראש, כשמקררים מרק עם הרבה עצמות הוא הופך לג'לי, מי שנגעל, שיגמור את כל הסיר לפני שהוא מתקרר).

2 בצלים גדולים שלמים.

2 גזרים קלופים וחתוכים לפרוסות.

1 שורש פטרוזיליה גדול (או שניים קטנים) קלוף וחתוך לפרוסות.

5 שיני שום שלמות (לפחות, כל המרבה הרי זה משובח).

צרור פטרוזיליה.

מלח.

פלפל.

טימין.

3-4 עלי דפנה.

אופציונלי (למשקיענים):

כל ירקות השורש שאתם יכולים לחשוב עליהם באיזו כמות שאתם מצליחים לדחוף לסיר, אני ממליץ במיוחד על ארטישוק ירושלמי ובטטה, אבל בגדול הכל הולך.

הכנה:

זורקים את העוף והעצמות לסיר, מוסיפים מים רותחים עד לכיסוי (ועוד קצת) ו-2-3 כפיות מלח ומבשלים על רתיחה עדינה. את כל הקצף והג'יפה שעולים למעלה מורידים עם כף מחוררת (או בעברית צחה-מקפים, מהפועל לקפות, אני קיפיתי, הוא קיפה היא קיפתה וקיפי בן קיפוד). אחרי חצי שעה פחות או יותר המרק אמור להתחיל להתבהר ולהפסיק להעלות קצף וג'יפה, זה הזמן לזרוק פנימה את הירקות והתבלינים, להרתיח שוב ואז לבשל עם מכסה סגור ברתיחה עדינה משהו כמו שעה וחצי. בערך רבע שעה לפני סוף הבישול זורקים פנימה צרור פטרוזיליה אותו רצוי לקשור באמצעי כזה או אחר כדי שיהיה קל להוציא, אלא אם כן אתם אוהבים פטרוזיליה בין השיניים ואז אפשר להשאיר אותה בפנים ולמחוק מהזכרון של הפלאפון את המספר של הדייט שלכם להערב.

המרק משובח כבר מהרגע הראשון, אבל עם כל יום שעובר הוא רק משתפר (בהנחה שאת הלילה הוא בילה במקרר, אם לא, פניצילין זה אמנם קצת פחות טעים אבל הרבה יותר בריא). מה שכן, אחרי 3 ימים לערך הירקות והעוף מתחילים להתפורר ואת מה שהמרק מרוויח בטעם, הוא מפסיד באסתטיות. אם כמוני התעצלתם ובישלתם את העוף עם העור, אחרי לילה במקרר השומן פשוט יקפא על פני המרק ואז אפשר לדלות אותו בקלות עם כף מחוררת.

קניידלך:

1 כוס קמח מצה.

2 ביצים.

3/4 כוס מים רותחים.

1/4 כוס שמן.

מלח.

פלפל.

מערבבים בקערה את הקמח מצה, המים, השמן, המלח והפלפל, נותנים לתערובת להתקרר, מוסיפים את הביצים, מערבבים עד שהתערובת אחידה ומניחים במקרר לשעה לפחות. את הקניידלך אפשר לבשל במרק אבל אם צפוף מדי אפשר גם בסיר נפרד עם מים ומלח. מרטיבים את הידיים, יוצרים כדורים קטנים מהתערובת (חשוב שיהיו קטנים כי הם מתנפחים במים וקניידלע בגודל של תפוח זה מאוד לא סקסי), כשהמים/מרק רותחים זורקים לסיר ומבשלים על רתיחה קטנה 20 דקות עם מכסה סגור.

זהו, בערך, אני הלכתי לנשנש משהו.

אילוצים משפחתיים שונים ומשונים הותירו אותי בודד למדי, לפחות בכל מה שקשור למשפחה, וכל שרשרת האירועים הזו ביעבעה ופיעפעה בי כבר כמה ימים עד שהתפרצה סופית ופולנית אחר הצהריים, אי שם במטבחי הקטון, בצורה הבלתי משתמעת לשתי פנים של מרק עוף עם ירקות ועצמות מח. לא אלאה אתכם בכל השלבים השונים, המשונים והלא-רבים באופן מפתיע, אבל אני חייב להגיד שיצא צאצא של פרוצה. כלומר, בן זונה ובניו. למען האמת היו לי חששות מסויימים מהפרוייקט ולכן התייעצתי קלות גם עם הדוד אינטרנט וגם עם אמא הרחוקה עד שאזרתי אומץ לקחת את הצעד הזה קדימה. עכשיו כבר עברו כ-3 שעות ממועד פריצת האירוע ובתור חובב מרקים שמודע להשתבחותם מיום ליום (עד שברגע אחד אומלל הם הופכים ממשקה האלים לצלוחית פטרי עם שגעון גדלות) אני רק יכול להגיד שאם המרק הזה יהיה אפילו טיפה יותר טוב ממה שהוא עכשיו אני אאלץ להכתיר את עצמי חד-צדדית כסבתא פולניה של כבוד.

אבל זה לא הכל. הו לא. מכיוון שהיום אני כבר מאורגן מבחינת ארוחת ערב ואין לי צורך במרק, ומכיוון שמחר יש לי אי-אילו שעות פנויות אחרי העבודה, אני חושש שלא יהיה מנוס מלהכין, תאמינו או לא, קניידלך. סביר להניח שלבלתי-פולניים שביניכם (ואין כאן שום קשר למוצא, האמינו לי), קניידלך הם תפלצת המעמקים האיומה הזו שמשוטטת במרקיהם של סועדים תמימים אי שם בסביבות סדר פסח, אבל האמת היא שמדובר באחת ההמצאות הקולינריות המבריקות בהיסטוריה ובלי שום ספק הגזר שבגפילטע-פיש של המטבח הפולני. הגפילטע, אגב, הוא אפילו לא הגפילטע שמתחת לגזר של המטבח הפולני, הוא אפילו לא ראוי לתואר העצמות שזורקים לפח אחרי שמנקים את הדגים של הגפילטע שהקניידלך הם הגזר שלו של המטבח הפולני. אבל בואו נזנח רגע את כל הקטע המיותר עם הגפילטע פיש והמשפטים המורכבים לוגית יתר על המידה שלא לצורך (תנסו לסדר את האותיות במשפט האחרון בסדר הגיוני קצת יותר כי לא נראה לי שזה מסתדר משום מה, אבל אני בשוונג קטנטן כרגע ולא ממש בא לי לעצור, תתמודדו), יש לי כרגע סיר עצום של מרק עוף נפלא שבמופלאים שעושה לי ריח נהדר בכל הבית ואין לי אפילו שמץ של מושג איך אני מסיים אותו.

שאלו יהיו הצרות שלי.