נו, לא לקחת את ההצבעה יותר מדי ברצינות, הא? לא נורא, 6 הצבעות זה בכלל לא רע, הבעיה הייתה היא ש-6 ההצבעות התחלקו בין 6 סיפורים שונים וממש לא עזרו לי להגיע להחלטה אז במקום להיות בנאדם ולהחליט על מי המנצח כך סתם על דעת עצמי, החלטתי לתת לכם צ'אנס נוסף ולשנות מעט את שיטת התחרות. אם הייתי צריך לבחור היום מנצח, הסיפור שהייתי בוחר היה הסיפור ללא השם של רויה או הסיפור תמונה אירוטית של arergard, אז במקום לייסר את עצמי בהחלטות קשות, אני מעביר את הכדור אליכם. אתם מוזמנים לקרוא את שני הסיפורים המצויינים האלו עד יום ראשון בשעה 20:00, ומי מהסיפורים שיזכה במירב הקולות יוכרז כזוכה בתחרות ויקבל את הפרו. את ההצבעות שלכם אתם מוזמנים לרשות בתגובות לפוסט הזה.

ועוד הערה אחת קטנה, תודה ענקית לכל מי שהשתתף, מאוד נהניתי לקרוא את הסיפורים, וגם לבחור את השניים שהגיעו לגמר לא היה לי קל, אז גם אם לא ניצחתם, אתם עדיין גדולים. יאללה, לקרוא ולהצביע.

פתאום נזכרתי שלפני שנה פחות כמה ימים נתתי כאן תחזית שנתית בנוגע למה שהולך לקרות לי בשנת 2005. האמת? היו לי כמה פגיעות מעניינות ביותר ולעומתם כמה פיספוסים מביכים ביותר, רוצים סיכום שנה, אז הנה (מחוץ לסוגריים, התחזית, בתוך הסוגריים, מה קרה בפועל):

ומה צפוי לי בשנת 2005? שאלה נפלאה, הנה התחזית שלי לשנה הבאה, אם הבלוג הזה יהיה קיים בעוד שנה מעכשיו ואני גם אזכור שכתבתי את הפוסט הזה, אני תמיד אוכל לחזור אליו, להתרווח בכורסת המחשב הנוחה שלי ולהגיד לעצמי: "ברכותיי, אידיוט היית ואידיוט תשאר, עכשיו לך תביא בירה" (עד כאן קלעתי בול).

בינואר 2005 אני אשקע בדיכאון חורפי קל (חכמה גדולה, בערך 9 חודשי מהשנה הייתי בדכאון, פגיעה אבל לא ממש נחשב) ואולי אף אכתוב סיפור קצר נוסף (הכי קרוב היה לקראת סוף פברואר, בוא נקרא לזה כמעט פגיעה), אני אמשיך להתחבט בסוגית "לימודי האקדמאיים לאן?" (מדוייק למדי), ולטעון שהמין הנשי רקם קונספירציות על-מנת להשאיר אותי בודד, גלמוד וללא-סקס (שוב, מדוייק אבל לא חוכמה, אני כמעט תמיד ככה). היא תטען שאני מביא זאת על עצמי בחשיבה השלילית שלי, אני אטען שהיא לא נותנת לי לרחם על עצמי כראוי עם ההגיון הבריא שלה (שוב, פגיעה מדוייקת אם כי צפויה למדי לאור היכרותי עם הנפשות הפועלות).

חודש פברואר יעבור בלי אירועים מיוחדים, אם כי בהחלט ייתכן שהצטננות תשבית אותי למספר ימים (לא הצטננות ולא נעליים, בריא כמו יאק טיבטי). חודש מרץ יביא איתו את האביב ורוח חדשה של אופטימיות נפלאה (פחחחחחחח), אופטימיות שתגווע במהירות עם עומס העבודה (פגיעה, צפוי)ועם ההרשמה ללימודים שתטיח בפניי את המציאות המרה, אני הולך להיות משועבד לספרים בשנים הקרובות (וכולם ביחד: פחחחחחח!!!! ושוב: פחחחחח!!!!). בפורים אשבור את שיא השתייה שלי ואעמיד אותו על רף מעורר כבוד של חמישה עד שישה ליטר בירה, לפני שאתעלף לתוך שלולית מלאה בקיא של עצמי ואסבול מהנג-אובר של יומיים (פגיעה בול ומרשימה במיוחד פרט לעניין הכמויות המוטל בספק, אני ממש לא זוכר מה קרה אחרי הליטר הרביעי).

באפריל שוב אקטר על מנהגי חג הפסח (פגיעה, צפוי) ואלקה לראשונה בחיי באסטמה עקב ענני אבק המצות (פיספוס, גם הוא צפוי, כבר אמרתי שאני בריא כמו יאק טיבטי?), הקיץ המתקרב יותיר בי את אותותיו ואני אבקש מקלט מדיני בגרינלנד, ממשלת גרילנד תדחה בנימוס את בקשתי (למה ציפיתם? מה יש להם לעשות עם יאקים בגרינלנד?). בחודשים מאי ויוני סביר להניח שאסבול מהחום והלחות (לא! באמת??? לא יכול להיות...), אבל אהבה חדשה שתצוץ לפתע בחיי תגרום לי לפזר חיוכים דביקים ונוטפי אושר על סביבותי, יתכן שאף אטעה ואחשוב שאני מאושר ואולי אף אפרסם פוסט סקס נוטף זימה (בול פגיעה אימתני!!! אמנם פיספסתי בחודשיים, אבל עקב סיכויה הקלושים של התחזית להתגשם מלכתחילה, אני אתן לעצמי צל"ש רציני כאן). בעייה טכנית שתשבית את המזגן שלי לשבועיים לקראת סוף יוני תחזיר אותי למצבי הנרגן, הרטנוני והנורמלי (פיספוס, אם כי קשה לומר שאני מצטער עליו, אולי בשנה הבאה...).

ביולי ובאוגוסט יהיה חם (דה...), אבל המזגן שלי שיחזור מתיקון ימנע ממני להבחין בזה (לא תיקון ולא נעליים), האהבה החדשה שלי כבר לא תהיה חדשה, אבל תלמד להסתדר עם מצבי הרוח שלי (אההממ...). אני והיא נשקע בבורגנות נעימה ונעשה סקס פעמיים בשבוע, ביום שלישי בערב ובשבת אחר הצהריים (וול...), אמא שלה תכין עוגיות אלפחורס נפלאות (פיספוס גדול, אמא שלה מרוקאית ואני בספק אם שמעה אי-פעם על אלפחורס).

בספטמבר אני אתחיל להרגיש את אווירת החגים (יצאתי דביל, החגים היו באוקטובר), אם כי זה יפריע לי הרבה פחות מהלימודים המתקרבים (ורק הבנות: פחחחחח!!!), יתכן שאף אשקול לבטל את הלימודים ולנסע להודו (ורק הבנים: פחחחח!!!), לחץ חברתי יגרום לתכניות שלי בנוגע להודו להתבטל, ולי לשוב לדיכאון המוכר (צפוי, אני חוזה לעצמי דכאון בתקופה היותר מוצלחת שלי השנה, עוד פיספוס לאוסף). הדכאון יתחלף בלחץ איום כשיבוא אוקטובר ועימו הלימודים (ואתם שם מאחורה: פחחחחח!!!). בנובמבר אהיה בן 26 (עוד פגיעה מפתיעה, אני מבסוט), יתכן ואסע עם אהובתי לסופ"ש בצימר או שהיא תזרוק אותי (אופציה ב', אם כי בהיפוך תפקידים, נקרא לזה פיספוס), אני אהיה עסוק מדי בלימודים מכדי להבחין (ושוב כולם ביחד: פחחחחחחח!!!!).

בדצמבר החורף יחזור (לשלושה שבועות של שמש אתה קורא חורף? דביל).

עד כאן מהמאורה, לילה טוב וזה.