פתאום, היום אחר-הצהריים, אני מוצא את עצמי בלוויה. לא סתם לוויה שאני מגיע אליה כדי לדפוק נוכחות ולהעלם מהשטח רק כי אין ברירה אלא כזו לוויה של מישהו קרוב, מהמשפחה, ועוד אחד שנפטר בטרם עת מסרטן. אמנם אי אפשר לומר שהוא היה מאוד קרוב אלי, אבל בהחלט מספיק קרוב בשביל שאסתפח אל המשפחה הקרובה שהולכת מיד אחרי הרכב שנושא את הארון מאיזור הכינוס אל בית הקברות (לוויות של קיבוצניקים הן די שונות מלוויות בעיר, לא נכנס לזה עכשיו). אז אני הולך שם אחרי הארון (כן, יש ארון, קיבוצניקים וכו') כשלידי כל המשפחה, מי בבכי, מי בדמעות, מי מנחם ומי מנוחם. אני הולך איתם, בשקט, תומך במי שצריך, שומר על פאסון מאחורי משקפי שמש, לא רואה אבל מודע לכל מאות האנשים שהולכים אחרינו.

וכל הזמן אני רק מתאפק שלא להתפקע מצחוק כי הדבר היחיד שרץ לי בראש זו אותה סצינה ידועה מ-"מבצע סבתא".

(ועכשיו רק נשאר לי להתפלל שאף אחד מהמשפחה לא יעלה על הבלוג שלי, כי באמת, האיש היה איש יקר ועצוב לי שהוא הלך, אבל באותן דקות... לא נעים)

לאור בקשת הקהל, להלן מתכון למרק עוף עם קניידלך נוסח העטלף (הולדן, אם תזכיר את המילה "אודטה" בתגובות הפוסט הבא יכלול מתכון למרק חמוסים, ראה הוזהרת!).

למרק (מספיק לסיר גדול):

בערך קילו של כנפי עוף, רצוי מנוקות מהעור, מי שמתעצל כמוני, יש פטנטים אחרים להפטר מהשומן הבלתי רצוי, אבל על זה בהמשך.

5-6 עצמות מח למרק, כמה שיותר יותר טוב (אני מזהיר מראש, כשמקררים מרק עם הרבה עצמות הוא הופך לג'לי, מי שנגעל, שיגמור את כל הסיר לפני שהוא מתקרר).

2 בצלים גדולים שלמים.

2 גזרים קלופים וחתוכים לפרוסות.

1 שורש פטרוזיליה גדול (או שניים קטנים) קלוף וחתוך לפרוסות.

5 שיני שום שלמות (לפחות, כל המרבה הרי זה משובח).

צרור פטרוזיליה.

מלח.

פלפל.

טימין.

3-4 עלי דפנה.

אופציונלי (למשקיענים):

כל ירקות השורש שאתם יכולים לחשוב עליהם באיזו כמות שאתם מצליחים לדחוף לסיר, אני ממליץ במיוחד על ארטישוק ירושלמי ובטטה, אבל בגדול הכל הולך.

הכנה:

זורקים את העוף והעצמות לסיר, מוסיפים מים רותחים עד לכיסוי (ועוד קצת) ו-2-3 כפיות מלח ומבשלים על רתיחה עדינה. את כל הקצף והג'יפה שעולים למעלה מורידים עם כף מחוררת (או בעברית צחה-מקפים, מהפועל לקפות, אני קיפיתי, הוא קיפה היא קיפתה וקיפי בן קיפוד). אחרי חצי שעה פחות או יותר המרק אמור להתחיל להתבהר ולהפסיק להעלות קצף וג'יפה, זה הזמן לזרוק פנימה את הירקות והתבלינים, להרתיח שוב ואז לבשל עם מכסה סגור ברתיחה עדינה משהו כמו שעה וחצי. בערך רבע שעה לפני סוף הבישול זורקים פנימה צרור פטרוזיליה אותו רצוי לקשור באמצעי כזה או אחר כדי שיהיה קל להוציא, אלא אם כן אתם אוהבים פטרוזיליה בין השיניים ואז אפשר להשאיר אותה בפנים ולמחוק מהזכרון של הפלאפון את המספר של הדייט שלכם להערב.

המרק משובח כבר מהרגע הראשון, אבל עם כל יום שעובר הוא רק משתפר (בהנחה שאת הלילה הוא בילה במקרר, אם לא, פניצילין זה אמנם קצת פחות טעים אבל הרבה יותר בריא). מה שכן, אחרי 3 ימים לערך הירקות והעוף מתחילים להתפורר ואת מה שהמרק מרוויח בטעם, הוא מפסיד באסתטיות. אם כמוני התעצלתם ובישלתם את העוף עם העור, אחרי לילה במקרר השומן פשוט יקפא על פני המרק ואז אפשר לדלות אותו בקלות עם כף מחוררת.

קניידלך:

1 כוס קמח מצה.

2 ביצים.

3/4 כוס מים רותחים.

1/4 כוס שמן.

מלח.

פלפל.

מערבבים בקערה את הקמח מצה, המים, השמן, המלח והפלפל, נותנים לתערובת להתקרר, מוסיפים את הביצים, מערבבים עד שהתערובת אחידה ומניחים במקרר לשעה לפחות. את הקניידלך אפשר לבשל במרק אבל אם צפוף מדי אפשר גם בסיר נפרד עם מים ומלח. מרטיבים את הידיים, יוצרים כדורים קטנים מהתערובת (חשוב שיהיו קטנים כי הם מתנפחים במים וקניידלע בגודל של תפוח זה מאוד לא סקסי), כשהמים/מרק רותחים זורקים לסיר ומבשלים על רתיחה קטנה 20 דקות עם מכסה סגור.

זהו, בערך, אני הלכתי לנשנש משהו.