קטע הזוי.
כתבתי בכמה שעות שני שירים,אחרי שלא כתבתי הרבה מאוד זמן.
אז השיר לא כל כך מובן,די מעורפל,עם המון רמזים וקודים.
ההצגה של מישל\קורין אביטל
ההצגה מתחילה,האורות נדלקים
השחקנים עולים,רק לה מחכים
התפאורה מושלמת,המסכות יפות
ורק רגלייה של מישל עוד יחפות
הקהל מרוצה,ההצגה כה מזויפת
מוחאים כפיים,והיא כבר מתעייפת
היא עולה לבמה,ובשקר נוגעת
מישל בתפקיד ראשי של המשוגעת
השמיים מאירים,הכל נחמד
רק היא לבד,אין לה אף אחד
השקיעות נמכרו לכל האוהבים
אם תשאלו אותה נגמרו הכוכבים
השפיות מטפטפת על דפנות הבמה
פתאום הם קולטים שמישל נעלמה
הזיוף מתחזק,השחקנים נבוכים
זאת הצגה שנמשכת כל החיים
הקהל חירש לשמוע את כאביה
המחזאי כותב עוד שורות מחייה
התלבושות מספרות שהיא עירומה
כי מישל ברחה אל האמת האיומה
השמיים מאירים,הכל נחמד
רק היא לבד,אין לה אף אחד
השקיעות נמכרו לכל האוהבים
אם תשאלו אותה נגמרו הכוכבים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
