silence screams.

יש לי בלוג משו כמו חצי שנה , חצי שנה שהייתה נורא קשה בשבילי .

מבחינה נפשית וריגשית .. ובגלל זה הרגשתי צורך לפתוח בלוג .

זהו , הגעתי לרגע שבו אני לא צריכה את הבלוג , אני לא צריכה אתר בשביל

לכתוב בו מה שאני מרגישה . הגעתי למצב שבו אני מרגישה שלמה עם עצמי ,

עם מי שאני . אני מסוגלת להתמודד עם דברים שלא הייתי יכולה ,

עכשיו , אני יכולה להגיד שאני גאה במה שאני (:

אני לא מתחרטת בכלל על זה שפתחתי את הבלוג ,

הכרתי אנשים מדהימים .. אחד אחד .

אני תמיד אשמח להכיר עוד , ובגלל זה אנלא סוגרת את הבלוג .

אני אמשיך לבוא למפגשים ולראות את כל מי שחשוב לי ואני אוהבת אותו .

אז .. תודה לכל מי שהגיב והיה לו אכפת ,

שלכם לתמיד ,

נוגה.