רק עוד ילדה
שצריכה לעמוד מול העולם לבדה
מתרחקת מכולם כי היא לא צריכה עזרה
היא עוטה מסכה של חוזק נפשי
אך מתחת למסכה היא מתפוררת
ועדיין אין מישהו
שיכול לראות מבעד למסכה
לבוא ולחבק ולומר יהייה בסדר
היא אומרת שהיא חזקה
אבל בוכה בלילות
לעמוד בציפיות של כולם
אך לא בשל עצמה
הייתי רוצה
שלא אהייה אותה ילדה
אבל הניסיונות לא להיות אותה אחת
נכשלים כל פעם מחדש
והמסכה שהיא עוטה
מתחדשת כל פעם מחדש
היא לא מאפשרת לאפאחד לראות
מבעד לאותה המסכה
סתם מצברוח מעיק נפל עליי לפתע
החלומות שלי גורמים לי להבין
כמה חשובים לי כמה אנשים
אנשים שחשבתי שלא חשובים לי באותה צורה
מסתבר שטעיתי
חבל-חבל שאני אפשר לישון בלי לחלום
חבל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
