בועות

חשבת פעם כמה זה קשה להתאהב?

אני יודעת שאני לא

פעם חשבתי שאני חסינה מפני התאהבויות,שאני לא בנוייה לזה

היום אני מבינה שאין אדם בעולם שהוא חסין

אני נקרעת מבפנים,יש 3 אנשים שגורמים לי להרגיש הכי טוב שבעולם אבל אני עדיין לא מוכנה להודות שאני אוהבת אותם

אני לא יודעת מי מהם באמת באמת עושה לי הכי טוב

3 אנשים מדהימים,שיודעים להצחיק אותי כמו שצריך,שיודעים להיות כנים איתי,שמשתפים אותי בבעיות שלהם,שפותרים את הבעיות שלי

3 אנשים שפשוט טוב לי שאני מדברת איתם

רובכם ודאי לא שמתם לב

שאני כבר לא מחיכת יותר

אולי אני מחיכת אליכם איזה חיוך מזויף שמרוב פסימיות מוכחשת אני כבר אלופה בו

אני לא מסוגלת לחייך,כי אני פשוט קרועה

אני תשושה מכל הבלבול הזה

איך אפשר להכריע,עזבו את זה

אם אני יגיד שאני אוהבת אחד מהם איך אני יכולה להיות בטוחה שאני לא יפגע?

מי יתן לי הרגשה של ביטחון בעובדה שהאהבה הזאת היא הדדית ולא חד סטרית

אני לא יכולה יותר לסבול את זה

אני עייפה מהכל

בגללם,בגלל כל הלחץ שמופעל עליי מצד כולם

אני מרגישה כאילו חברות טובות שלי נעלמות לי,

שהכל חומק לי מבין האצבעות.

אני מנסה להיאחז במעט שנותר

ואז הם באים,וגורמים לי להרגיש הכי שבעולם אפילו אם זו שיחה של 5 דק' או 5 שעות

אני לא יודעת מה לעשות!

אני מבולבלת,אני עייפה,אני מותשת

somebody kill me

למרות שלמות אומר להתחמק מהבעיות שלי ואני צריכה להתמודד איתן

מה שלא הורג ,מחשל..

אז למה אני מרגישה שכל המצב מסביבי הורג אותי,לא מחשל אותי?!?