בועות

"אנחנו דאגנו להכניס אותך למדעים-מעכשיו הכל תלוי בך" זה מה שהם אמרו לי ביום הראשון ללימודים...

חבל שלא ידעתי ש"הכל" מתכוון ל-ה-כ-ל  ללימודים,לשיעורים,לאחים,לבית להכל וזה מסביר למה הם כל הזמן צועקים עליי

נמעס לי

נמעס לי לשבת בשקט כשהם מטיחים בי עלבונות ששוברים אותי...הם ההורים שלי דאממט הם לא אמורים לצעוק עליי כמה לא יוצלחית אני נמעס לי אני רוצה פשוט לצעוק בחזרה רוצה לצאת עליהם,לומר את כל מה שאמרתי לעצמי בלב לספר להם כמה הם פוגעים בי ...הם רוצים ילדה מושלמת והם לא מבינים שאני לא כזאת!!!

הם רוצים ילדה רזה,חכמה,אוהבת את האחים,עוזרת לנקות את הבית ואני לא יכולה לעשות את כל הדברים האלה בבת אחת זה פשוט לא אפשרי אני לא מסוגלת בא לי פשוט לברוח,לצרוח לקחת את הרגלים ולצאת מהבית באמצע וויכוח

נמעס לי מהאיומים המפגרים

נמעס לי מהעונשים המטומטמים

פשוט נמעס לי!!!!

הגעתי למצב שאני פשוט לא נרדמת שאני פשוט בוכה במיטה בגללם,בגלל מה שהם אומרים לי,איך שהם פוגעים בי!!

 אהההההההההההההההההההה!

לא זה לא פוסט לכבוד היומולדת שלי אלא בשביל אורן!!

הילדה הכי מוכשרת,הכי יפה והכי מדהימה שאני מכירה(למרות שיש עוד...)

החלטתי לעשות את הפוסט הזה כי היומולדת הזאת שונה כל כך מהימי הולדת שהאחרים בגלל כל הקטע של התיכון אז אורן

אני רוצה לאחל לך כל כך הרבה דברים

קודם כל-מזל טוב...

שהיה לך את כל המזל והחופש שקיים בעולם

שלא תפסיקי לחייך לרגע ותקחי את החיים בקלות

שתדעי לכבד את עצמך-כך גם יכבדו אותך

שתדעי להעריך את עצמך

כי היכולות שלך כל כך גדולות שאפילו את לא מבינה אותם

שלא ישברו לך את הלב ושלא יעשו לך צרות

שתמשיכי תמיד תמיד להיות הילדה המדהימה שאת

כי כמוך יש רק אחת

אני מתנצלת על כל דבר שעשיתי לך

שפגעתי בך

שרבתי איתך

שעשיתי שטויות ואת היית צריכה לספוג את זה

את כל הקללות(בכיתה ב' ו/או ג')

את כל השטויות

ואני מצטערת שהיית צריכה לסבול אותי

כי מגיע לך פרס על זה שסבלת אותי ותמיד סלחת לי(אני מקווה) על כל מגרעותיי

אין לך מושג כמה אני מעריכה אותך

את כל העצות שנתת איי פעם

את כל העידודים בתקופות אפלות

ובקיצור את הכל

אוהבת כל כך כל כך שזה אפילו בלתי יתואר

אז כן הזנחתי את הבלוג לאחרונה...

וכן יש אנשים שמתוסכלים מזה(האאמ סבטה האאמ)

אבל מה לעשות שככה זה בחים-יש לחץ לימודים וכן אני מודעת לעובדה שזה רק השבוע ההשלישי ללימודים אבל במדעים הלימודים האינטסיבים מתחילים מהיום הראשון

כן כן אני לירן גורלי הלכתי לביצפר ש גאונים-של חרשנים...דברשעכשיו מתסכל אותי כל כך...

אני לא יודעת מה אני עושה שם,זתומרת אין שם משהו שמעניין אותי כל כך חוץ מדבר או 2 הלימודים מלחיצים מדי אנשים חדשים-חלקם נחמדים וחלקם ממש ממש לא...

ובקיצור אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתמןדד עם הסיפור הזה...

בנוסף לכל החרא הזה יש את ההורים שלי שלא משנה מה אני יעשה תמיד-תמיד הם לא יהיו מרוצים,כל כך נמעס לי מזה..

לא משנה מה אני יעשה זה לא טוב מספיק או לא טוב בכלל...

זה כל כך מתסכל

אני מנסה להתנער קצת מהגישה השלילית אבל היא רודפת אותי לא משנה מה אני עושה...לא משנה לאן אפנה היא תבוא אחרי וכל כך כל כך נמעס לי מזה...

הגעתי להחלטה-בקשר לפיסטוק(הגיטר מעלה האבק שלי)

אם אני לא לומדת לנגן בו עד סוף השנה אני מציירת עליו,תולשת את המיתרים ותולה על הקיר...

אני ינסה לשכנע את דניאליק' או את יותם שילמדו אותיייי...