הבנתי לאחרונה שהמלצות ישנות אולי יכולות להתיישן אבל מוזיקה טובה אף פעם לא מתיישנת.

לכן אני מביא לכאן המלצה שבמקור פרסמתי לפני קצת יותר משנה.

מדובר בהמלצה על הרכב הראפ קאנינלינגוויסט שאולי מחזיק שבשם ארוך כמו הגלות, אבל גם באווירה קלילה ומעניינת.

בהתאם לכך - החלטתי שגם המלצה להרכב צריך להיות קליל ומעניין, ולכן ניסיתי לעשות כאן משהו אחר לגמרי. נסו ותיווכחו.

המקום: חנות תקליטים באטלנטה, ג'ורג'יה.

הזמן: יום חמים בקיץ 2003

סצנה 1

 "כמה חם פה" סינן ג'ים "כמעט כמו בתל-אביב" אמר, מופתע בעצמו מההזכרה הלא הכרחית של העיר הישראלית. למעשה באטלנטה היה חם יותר, וג'ים בכלל לא שמע על ישראל...

לפתע נפתחה דלת חנות התקליטים ברעש גדול, ובחור לבוש סרבל ג'ינס, עם מגפיים מלאות בוץ וחזיר ביד צעד פנימה. "היידי שותף" אמר בקלישאה של בוקרים "שמי בילי-בוב,זאת היא החזירה שלי בטי-סו" ובפרץ של השראה אמר "ויש לי חלום! אני רוצה היפ הופ טוב"

 "נעים להכיר, שמי ג'ים סילבר, ואני יהיה מוכר הדיסקים שלך" אמר בעודו מתעלם מהריח. "במה אוכל לעזור לך?"

 "ישבתי לי באסם עם בטי-סו וחשבתי לעצמי שאני רוצה לשמוע קצת היפ הופ טוב. אתה יודע, נמאס לי שלראפרים שאני שומע יש יותר כסף בשיניים שלהם מהשווי של כל החווה שלי. אני רוצה היפ הופ שיהיה מקפיץ, אבל שאני אוכל להפעיל את הראש, שיהיה מצחיק אבל שיתעסק בנושאים מעניינים, שיהיה ראפרים עם פלאו טוב, אבל שגם הליריקס יהיו ברמה גבוהה"

 ג'ים גירד בראשו ואמר: "אלו הרבה דרישות יחסית לאיכר פשוט"

 "היי, אל תזלזל בי, למדתי בייל"

 "אז מה? גם ג'ורג' וו. בוש"

סצנה 2

 לאחר שצחקו על חשבון נשיא ארה"ב, ישבו על אספרסו קצר וחזרו לחנות, המשיך ג'ים ואמר: "טוב, יהיה לי קצת קשה למצוא לך את כל זה, בכל זאת, אנחנו באטלנטה. כאן מוכרים רק אלבומים של ראפ דרומי"

"זאת לא בעיה" אמר בילי-בוב "יש את אווטקאסט, נאפי רוטס או את גודי מוב"

"או נכון...אבל פה הבעיה, אתה כבר מכיר את ההרכבים האלה, אתה הרי מחפש משהו חדש"

פתאום צדה את עינו של בילי-בוב עטיפה עם רקע לבן, שעליה ישנם 3 אנשים, צבועים בירוק,כחול וצהוב. "הי רגע! מה זה?"

"או, בחירה טובה, אלה הם קאננינלינגיוסטס"

"מה? מה? מה?... זאת בכלל מילה? ולמה היא בעברית?"

 "סליחה, תן לי להסביר – אלה הם Cunninlynguists,קאנין בקיצור, שלישית ראפרים מעולה מהאזור. ב2001 הוציאו קאנין את האלבום הראשון שלהם, Will Rap for Food המעולה, שאז היו רק Deacon The Villain , ראפר בעל קול באס עמוק מקנטאקי, ו-Kno (מבוטא  No) ראפר לבנבן מג'ורג'יה שגם מפיק בכישרון רב את השירים של ההרכב. לקראת האלבום הזה, צירפו השניים את יליד פלורידה, בעל השם המאוד טיפשי Mr. SOS, בתור ראפר שלישי."

 "וואו" אמר בילי-בוב בתדהמה "נשמעת לרגע כאילו אתה מקריא מויקיפדיה"

"שתוק ותקשיב"

סצנה 3

 לאחר מריבה קצרה על אמינות, ג'ים המוכר שם את הדיסק במערכת ואמר:

"בילי-בוב, תקשיב טוב, זה Southernunderground, הדיסק השני של השלישייה, והוא בדיוק כמו שהשם מציין – דיסק אנדרגראונד דרומי"

 "נו באמת...דרומי? אנדרגראונד? עשה לי טובה, אם תמשיך עם בדיחות כאלה אני ובטי-סו לוקחים את עצמנו וחוזרים לחווה"

 "אני לא צוחק איתך בילי-בוב, גם דרומית לקו המייסון-דיקסי יש קבוצות אנדרגראונד ראפ, למרות שקאנין לא תמיד נשמעים ככה. הם מאוד קלילים ולפעמים טיפה פופים בהפקות ובראפ שלהם, מספיק חכם ומוצלח כדי לתפוס את ההיפ הופ הד הקלאסי, אבל מספיק עדין כדי לא לאיים על האמהות הלבנות שלהם"

"יי-אהה" צעק בילי-בוב "ואפילו יש שם ראפר לבן באמצע התמונה כדי שהפנים של שני השחורים לא יאיימו יותר מדי על האוכלוסייה הלבנה"

"אני לא חושב שזאת הסיבה שהוא שם" אמר בדאגה ג'ים "אבל אם אנחנו כבר בנושא Kno, אני חייב להגיד שהוא מפיק מעולה. קראתי פעם ראיון שבו הוא סיפר שדווקא בזכות זה שהוא גדל בבית לבן, ושעיקר המוזיקה שההורים שלו שמעו היא מוזיקת רוק מושפעת סמים – ההשפעות שלו שונות מרוב מפיקי המוזיקה השחורה."

 "by good אתה צודק. אני מזהה סימפולים של Jethro Tull, King Crimson, ו2 שירים שמסומפלים מתוך April של Deep Purple" אמר בילי-בוב תוך כדי שהוא נזכר שהוא בכלל לא מכיר את ההרכבים שהוא ציין כרגע.

 "צודק, כולם הרכבי רוק וותיקים, שלא נפוץ לראות אותם בקרדיט של אלבום היפ הופ. אבל מצד שני תראה איך הוא סימפל את אלטון ג'ון"

"הקול הצפצפני הזה הוא של אלטון ג'ון?!"

 "כן כן" ענה בידענות פלצנית ג'ים "Kno עבד עם הגימיק של לסמפל לפזמון בפיץ' גבוהה קטע משיר מפורסם, עד לפני שקנייה ווסט המאיס את זה על כולם, וגם עשה את זה טוב"

 "וואו" אמר בילי-בוב בפליאה "אתה יודע הרבה על קאנין האלה"

 "שטויות, הכול חלק מהעבודה" השיב בצניעות ג'ים "אגב, Deacon The Villain  הוא צאצא של קונטה קינטה"

 "oh well עכשיו אתה סתם ממציא עובדות"

סצנה 4

 לאחר האשמות הדדיות, פשרה, וארוחת בייקון וצלעות חזיר, חזרו בילי-בוב וג'ים לחנות (בטי-סו, נוחי על משכבך בשלום).

 "נו, אז מה אתה אומר עליהם" שאל ג'ים השבע את בילי-בוב המתאבל

 "נחמד מאוד,אבל השירות היה איטי והמלצרית לא..."

 "לא לא, אני מתכוון מה דעתך על קאנין?" קטע אותו ג'ים

 "או, כבר הבנתי שהביטים מעולים, הסימפולים מגוונים וKno הוא היפ הופ הד שמעריץ את פרנק זאפה, אבל רק בעיה אחת עדיין יש לי.  מה עם הליריקס של קאנין? בהיפ הופ, בניגוד לסרט פורנו – למילים יש משמעות!"

 "צודק" השיב ג'ים "ואין ספק שקאנין יודעים לכתוב היטב ולגוון בנושאים, מצד אחד יש להם את הצד המשעשע של גאוות הדרום כמו בThe South, למרות שגם שם הם לא שוכחים להזכיר את הגזענות והדברים הרעים. יש להם את הבאטל ראפ המשעשע, כשהכול עמוס בהומור ופאנצ'ליינז. כמובן יש את הצד היותר מעורר מחשבה בקאנין – Seasons עם Masta Ace בהפקת RJD2, בו מקבילים את תקופות ההיפ הופ לעונות השנה, או השיר Doin' Alright בו כותבים השלושה בהשראת האפוקליפסה שחזה נוסטרדמוס לתאריך 05.05.1999, כשהמסקנה היא שהם יהיו בסדר, כל עד הם יעברו יום נוסף."

 נשימה ארוכה

 "בפן היותר משעשע יש את השיר הפרנואידי/פסיכוטי Falling Down, שבו מתוארים מצבים יום יומיים שהופכים לרצח פסיכוטי...בצורה משעשעת כמובן, או את Old School שלפיו ההיפ הופ היה לאורך כל ההיסטוריה, וכולל סיפורים על בנג'מין פרנקלין רוקד ברייקדאנס ומוצרט שמנגן את the Bridge Is Over."

 *נחירה*

 "כמובן שגם פוליטיקה לא עוברת ליד השלישייה, שמתייחסים בכלליות אבל בבוטות למצב אמריקה בשיר Dying Nation שנפתח בציטוט של ג'ורג' בוש, שנשמע טיפש מתמיד. בשיר Appreciation, מתייחסים קאנין לצד האישי שבטרגדיית 9/11, תוך שהם מספרים על 3 מפגשים שהיו אמורים לקרות באותו היום ,אך נקטעו עקב נפילת המטוסים, והפכו לטרגדיות"

 "אוי סליחה" זינק בילי-בוב "נרדמתי באמצע...מה אמרת?"

 "לא חשוב" ענה בקצרות ג'ים "פשוט סמוך עלי בנושא, אפילו יש 2 שירים על אהבה, Love Ain't, שמדבר על מה היא אהבה, מכיוונים ריאליסטים ביותר, ולא רומנטיים כמו שהורגלנו וRain שהוא למעשה שיר דכאוני על פרידה."

 "רגע רגע רגע! מה זה היה הפלאו המטורף הזה?"

 "אה, אתה בטח מתכוון לבית של Tonedeff שפותח את Love Ain't"

"אממ..כן, כנראה. הדבר הזה לא נושם!" אמר בילי-בוב בתדהמה

 "כן כן, זה טונדף. שים לב שכל הפתיחה של הבית הזה הוא זורם בלי מקצב, ועדיין מהפנט בקצב הפלאו שלו"

בילי-בוב הזעיף פנים: "אתה יודע שאנחנו נשמעים כמו Info-mercial"

"אז כנראה שזה כדאי" אמר ג'ים בחיוך ממזרי.

אפילוג

 וכך המשיכו שני הrednecks לדבר על ראפ דרומי, פלאו לא טבעי ודרכי טיגון שונים לחזיר, בעוד והם צועדים לעבר השקיעה של ניו אורלינס תחת הוריקן קטרינה. מזלנו שהם השאירו אותנו עם אלבום מצוין, שמדגים בדיוק איך צריך להישמע ראפ בשנות ה2000.

עד כן הטריפ ההזוי הזה. הצטרפו אילנו בשבוע הבא שבו אני אנסה להתעלות על עצמי באמצעות המלצה ביידש - בלי שאני יודע מילה ביידש!

מתן