ובא לי להקיא.
העולם כבר נדמה לי כמו נייר ריק. עוד לא טעמתי, עוד לא הרחתי, עוד לא ראיתי את מה שהוא מציע- וכבר נמאס לי ממנו.
אני מרגישה כל כך חלולה, כאילו פעור לי חור ענק בבטן, ושום דבר לא יכול למלא אותו.
אני לא מחפשת דבר, לא אוהבת דבר, לא רוצה דבר.
פשוט בא לי להקיא.
לעזאזל.
נעלמת ומתעלמת.
מבטיחה להתחיל לכתוב. באמת.