אני יודעת שנעלמתי להרבה זמן.
ככה זה כשטוב, האמנות סובלת...
בזמן האחרון באמת הרבה יותר טוב לי בחיים, וכנראה כשאין את הצורך להתלונן החשק לכתוב סובל.
בעקרון קשה לי להצביע מה המחולל של השינוי לטובה, אבל לא בודקים שיניו של סוס שקיבלתם במתנה, נכון? ניסינו, י ואני, להבין מאיפה נובע השינוי, ממה זה התחיל. ישנן כמה סיבות שלדעתי השילוב בינהן הוא המפתח.
דבר ראשון ירד הלחץ של בכל הנוגע לקריירה המקצועית שלו. הוא סיים התמחות וחזר לעבוד במשרה מלאה, חזר למשרה מעניינת יותר מזו שהיה בה והוא מרוצה בסה"כ, והרבה יותר רגוע ונעים הליכות.
אני הסתגלתי לחיי כאמא פול טיים ולעבודה מהבית באיזי.
בסה"כ שנינו נכנסנו ליישורת נטולת לימודים/מבחנים/לחצים וכייף לנו.
הפסקתי להניק את 2 והתחלנו לעבוד במרץ על השלישי בסדרה, ואני חייבת לציין שגם בתחום הזה חל שינוי משמעותי ביותר. אני מרגשיה שאצלי נפתחו מחדש האנרגיות של הסקס. משהו השתנה כנראה בעקבות הפסקת ההנקה ויש פתאום תחושה שונה. כאילו שאנחנו לא יכולים לחכות שהילדים ילכו כבר לישון, שנשאר לבד ביחד... כמו זוג חברים בתחילת הדרך, לא כמו זוג+2 עם היסטוריה של 8 שנים...
אני יודעת שלא דנתי בעניין הסקס פה מעולם, וזה בעיקר כי לא היה ממש על מה לדבר, כי כמעט ולא היה. ואם היה אחת לכמה חודשים (!!!) הוא בד"כ היה לא מספק. אבל עכשיו יש זיקוקים, יש ניצוצות. ויש סיבה לציין את העניין.
קיבלתי אור ירוק מהגניקולוג שלי להמשיך לעבוד על מספר 3 לאחר שבדיקת הPAP השלישית שעשיתי עברה בהצלחה. עשיתי חישובים וממוצעים לנחש מתי הביוץ והעבודות בעיצומן. אני מקווה שישאו פרי במהרה. בנתיים אני נהנת מהנסיונות...
וכמובן שאנחנו בעיצומו של החופש הגדול. לא רשמתי את 1 לקייטנה אלא עשיתי לנו מנוי לבריכה שזה הרבה יותר נחמד. מה שאומר שבערך 4 שבועות אני קמה ללא השעון המעורר המקולל, אלא לרוב מישהו מהילדים מעיר אותי. החיים הרבה יותר האיזי כי אין זמנים שצריך לעמוד בהם, והאמת שחשבתי שיהיה לי הרבה יותר קשה להתמודד מול שניהם.
בענייני המשקל אין שינוי. המוטיבציה די נגוזה, והמשקל נשאר 101, ואם נומר את האמת היה 104 וחזר ל-101...
בניינים משפחתיים לעומת זאת ישנן תהפוכות.
גיסי גילה שאשתו בוגדת בו וכל המשפחה המטורפת גם ככה של בעלי, לא כולל הוא עצמו, הוטרפה עוד יותר. ההורים שלו באטרף רציני, גיסי על סף רצח והתאבדות, ואני חושבת שגם לזה יש משקל בירח הדבש שלנו. כי קיבלנו אשרור לכמה טוב לנו, ולמה עלול לקרות אם לא נספק את צרכיו המלאים של בן/בת זוגנו.
אגב המשפחה המטורפת של י, אני חושבת שבקרוב אקדיש פוסט לחמי, שאני חייבת לחלוק את טרופו עם העולם... יצור מטורף שכזה לא פוגשים לעיתים קרובות!
אבל אני חייבת להקדיש כמה מילים לסדרה חדשה שעלתה בלויין לפני שלושה שבועות: דקסטר.
סדרה כל כך מצויינת מזמן לא ראיתי. כל כך התלהבתי שהשאלתי את הספר עליו היא מבוססת מהספרייה, וסיימתי אותו בתוך 48 שעות (לא קראתי 48 שעות רצוף, כמובן...). אני חובבת סדרות מתח ומדע בדיוני למיניהן (כמו גיבורים, שגם היא סדרה מעולה ביותר) אך פה מדובר ביצירת מופת פיוטית, שבמקרה עוסקת בפסיכופט רצחני. הסדרה, למזלי, רק מבוססת עלהספר ולא ממש נאמנה לו, כך שאני נהנית מאוד משניהם. לספר קוראים "דקסטר חולם חלומות אפלים" וכתב אותו ג'ף לינדסי. יש ספר נוסף בסדרה שנקרא "דקסטר משחק משחקים אסורים" שאותו אשאיל כמובן בביקורי הבא בספרייה! נוסף על כך אני קוראת את "איש הקש" שמתחיל בצורה מבטיחה ואני מקווה שימשיך כך, ואם ,אם יש גן עדן" של רון לשם, שהוא מצויין ביותר ואפילו מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם ומלא במספר נקודות משעשעות.
זה הכל להפעם, מקווה שלא אכזבתי אתכם
א