.

כבר עשרה חודשים שלא כתבתי כאן.

מפתיע איך המקום שהיה לי פעם לבית נהיה כמעט ובלתי רלוונטי עבורי בחלוף הזמן.

ועדיין, אני זוכרת לבלוג הזה רגעים טובים, מפגשים מעניינים ושיחות מרגשות שהוכיחו שיש במימד הוירטואלי הרבה מעבר למה שנראה.

אולי כי טוב לי, אולי כי אני ממש עסוקה, אולי סתם כי מצאתי פלטפורמות אחרות

נעלמתי ונאלמתי

כאשר אני מגיחה מידי פעם ומתרפקת על הזיכרונות.

אבל גם לגברת חיוך יש תקופות קשות.

נגיד עכשיו ולאורך בערך שבועיים.

אז חזרתי לשאוב קצת כוח משירים ישנים וחברים שמעניין אם עודם כאן.

ועד לפעם הבאה,

חג שמח לכולם