אני חוזרת לפה אחרי כל כך הרבה זמן כי פשוט נכנסתי לפה סתם כי נזכרתי והגעתי למסקנה שכאן אני לא אקבל תגובות , לא יצעקו עליי, ואני פשוט אוכל לחפור ולחפור ולבכות ולצחוק והכל!!
אז מה המצב שלי?! שונה לחלוטין!
התחלתי תיכון... וזה אחד הקשים! זאת סביבה נורא קשה , נורא משונה , נורא מפחידה ומאיימת . אבל שורדים אותה.
מצבי הריגשי בסדר ולא בסדר. אסכם בכמה משפטים : אהוב ליבי נפרד ממני בצורה ממש פוגעת וכרגע אנחנו לא מדברים וכבר יש לו מישהי , התנתקתי מהחברות הכי טובות שלי ותהתחברתי לכמה חדשות שמסתבר שחלק מהן- זאת הייתה טעות להתחבר כי איך לא? תקעו לי סכין בגב וכרגע אני פשוט בחבורה חדשה. חבורה מקסימה וחמה ואוהבת אבל נורא קשה לפעמים.
אני בסערת רגשות מטורפת כל יום גם בגלל האקס , גם בגלל אלה שאולי יבואו בעתיד , גם בגלל אלה שעכשיו- מה עושים עם הכל? איך מתגברים על הכאב המטורף שיש לי? שפשוט לא עובר כבר כמה חודשים? זה כ"כ קשה. ואני באמת כבר לא יכולה לספר כלום לאף אחד. החלטתי לקנות יומן - אבל למי יש זמן?!
התחלתי שנת הדרכה בצופים וזה מאוד תובעני ומאוד קשה אבל זה גם מאוד מהנה ומספק. ומחבנים וחברים ומשפחה - והכל ביחד!!
לא חשבתי שהמצב יגיע לאן שהוא הגיע. המצב לא נוראי , כן? אבל הוא נורא קשה. בעיקר הקטע עם החבר, שהתגברתי אבל עדיין יש משו שלא עוזב אותי ולא נראלי שיעזוב בזמן הקרוב למרות שאני עובדת על זה.
אז עד לפעם שאני אקנה יומן אני כותבת פה , גם אם זה סתם לעצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
