שגיא נאור

כל הזמן אומרים לי שהוא כל-כך דומה לי.

ואני יודע שאני מעולם לא הייתי הוא.

מעולם לא הרגשתי מאושר כל-כך.

מעולם לא גרמתי למישהו להרגיש כל-כך מאושר.

מעולם לא הייתי נאהב כל-כך.

מעולם לא אהבתי מישהו כאילו אין מחר.

מעולם לא הייתי מוכשר כל-כך.

מעולם לא היה לי חיוך כזה שובב, כזה שובה.

מעולם לא אמרתי "אני אוהב אותך".

מעולם לא גרמתי למישהו להחסיר פעימה בחזה.

לא, מעולם לא הייתי הוא.

אז את קווי הדמיון אני גוזר ושומר

מרכיב מהם בית

אמא, אבא וילד - תמונה שכזו

שפעם ציירתי

שאני מצייר עדיין

הם יגידו לך, ילד, שאתה דומה לי.

אבל אתה תהיה משהו אחר.

אני אתן לך את כל מה שחסר לי

יהיה לך כל מה שרציתי

ויותר.

כל הזמן אומרים לי שאתה כל-כך דומה לי.

ואני יודע.