שגיא נאור

אני רואה דלת אדומה ואני רוצה אותה צבועה שחור

בלי שום צבעים מעכשיו, אני רוצה שהם יהפכו לשחור

אני רואה בחורות עוברות לבושות בבגדי הקיץ היפים

אני צריך לסובב את ראשי עד שהמחשכים חולפים

אני רואה טור של מכוניות והן כולן צבועות שחור

עם פרחים והאהבה שלי, שניהם חולפים מבלי לחזור

אני רואה אנשים מסובבים את ראשיהם כדי לא להביט

כמו שתינוק נולד, זה פשוט קורה כל יום תמיד

אני מסתכל לתוכי ורואה שהלב שלי שחור

אני רואה דלת אדומה ואני רוצה אותה צבועה שחור

אולי אני פשוט אתמוגג ולא אצטרך להתמודד עם הכל

זה לא קל כשכל העולם שלך שחור...

                                                (מתוך paint it black של הרולינג סטונז)

מדברים בזמן האחרון על האלימות במדינה, על זה שנהיה לכולנו שחור בעיניים.

באה חברת פרטנר ודואגת לשחור בעיניים של כולנו, תרתי משמע.

חברת פרטנר - כן,  ההיא שפעם ניסתה להפוך לנו כל יום שלנו ליום כתום - היא דוגמה מצוינת לשיח האלים שתופס את מרכז הבמה. בגיבוי משרד הפרסום שלה, החליטה פרטנר שבמקום להמציא קמפיין מבריק, כדי לקדם שירותים חדשים שהיא מציעה ללקוחותיה, היא פשוט תמנע מהמפרסמים האחרים את שטחי הפרסום. כך כל תשומת הלב תופנה אליה, בין אם נרצה ואם לא. וכך, אם גלשתם בימים האחרונים  באתרים הישראליים הפופולאריים לא יכולתם לפספס את ההשתלטות האינטראקטיבית של השחור של פרטנר.  

 
                                                 אתר דה-מארקר. פרסום הם קוראים לזה...

המטרה של פרטנר הייתה להשתלט על 100% משטחי הפרסום באתרי האינטרנט הללו כדי לפרסם את שירותי הדור השלישי שלהם, אותם הם מכנים "חוויה בעוצמה שלא הכרתם". אכן לא הכרנו. לא את היכולת של פרטנר להחשיך את מסכינו, לא את הכישרון שלה למנוע מהאחרים לעשות את עבודתם, וגם לא את החוויה הנהדרת שהיא הוסיפה לעולמנו במשך שעות רבות בדמות עמודים שחורים למחצה היכן שפעם היו צבעים. אולי במקום שירותי דור שלישי, כדאי לה לחברת פרטנר להציע קצת שירותי דרך ארץ, ועדיף קודם בבית פנימה.

 
               ולזה הם קוראים מודעה... (מתוך YNET)

האקט הבריוני הזה, אגב, עבר ככה סתם, כמעט ללא תגובה. זו – אם תרצו (ואין זו אגדה) – תמונת המצב המעודכנת של מדינת ישראל בואכה 2005 - - - במקום להמציא משהו חדש, משתלטים והורסים משהו קיים;  במקום להיות יצירתיים, נהיים אלימים ושחורים;   במקום לנסות להתקדם, מעדיפים להתמקד בכך שהאחר יהיה תמיד מאחורינו. והשתיקה, של כולנו, כמוה כהודאה – אין לנו בעיה עם זה.

כנראה שכל עם מקבל את המדינה המגיעה לו. איך אמר ביביהו (ונתן כך את השם המצוין לתכנית הפופולארית אותה מפרסמת חברת פרטנר באתר שלה...  כמה אירוני) – "יש לנו ארץ נהדרת...".