שגיא נאור

אנחנו ילדים עם שער צמר פלדה,

הרי געש בשמורת העין

ולשון הנזהרת מלגלגל סלעים קשים

מהשפה של התורה.

אנחנו, שגדלנו בין כתמי המלט שעל חולצת אבא

לבין סמרטוטי ספונג'ה של אמא, שניקתה לכם

את חדרי הבית ולנו את

חדרי הלב,

לא נשכח אף פעם איך בשיר של ביאליק, שלימדתם

אותנו בגן, בכה פרח שנעקר מהגינה,

ואיך ציירנו לכבודו ממחטות

שמחו מגבעולו את טל הבוקר.

אז, לא ידענו שאלה יהיו הממחטות

שלנו.

                                    (המנון ילדי העובדים הזרים, רוני סומק, "העיר", 24.7.09)