"...והנה התורה, כפי שנמסרה פחות או יותר במעמד הר סיני: בלידה יהיו נוכחים האשה (כמובן!) והבעל (בהנחה שהוא לא מהזן המתעלף); אחרי הלידה יבלו האשה והבעל בבית-החולים כשלושה ימים (אם הכל בסדר); בסוף שלושה ימים אלה, יחזרו האשה והבעל עם התינוק/ת הרך/רכה (להלן: הרך הנולד) הביתה, וסוף לסיפור..."
במלים אלה, פחות או יותר, מתחיל הפוסט שלי, שמתפרסם היום ב"אמהות אובדות", האתר הנהדר של ריקי כהן שעניינו, ניחשתם נכון, אמהות עובדות, ואפילו כמה אבות.
כשריקי ביקשה ממני לכתוב פוסט אורח לאתר, היה לי ברור על מה אני אכתוב: הגדרת תפקיד הבעל, או שמא יש לומר חוסר הגדרת תפקיד הבעל בחודש הראשון להולדת ילד:
"ובחזרה לענייננו: עברו שלושה-ארבעה ימים מהלידה, האשה עם הרך הנולד בבית (להזכירכם: קשה, קשה!!!) בחופשת לידה שהואיל המחוקק להעניק לה (14 שבועות בתשלום, עד חצי שנה בבית לפי החוק החדש), והבעל... ובכן, כאן כבר חכמינו היו פחות החלטיים. והעניין כולו נתון לפרשנות."
את כל הסיפור תוכלו לקרוא בפוסט שלי שם. היום, אגב, חזרתי לעבוד, אחרי שבועיים בבית.
