שגיא נאור

התעוררי משנתך.
דמעותייך מתייבשות.
היום אנחנו נמלטים,
אנחנו נמלטים.

ארזי והתלבשי
לפני שאביך שומע אותנו,
לפני שהגיהנום
מתפרץ.

נשמי, המשיכי לנשום.
אל תאבדי את אומץ לבך.
נשמי, המשיכי לנשום,
אני לא יכול לעשות זאת לבד.

שירי לנו שיר,
שיר שישמור שיהיה לנו חם.

יש כזו צינה,

כזו צינה.

אתם יכולים לצחוק צחוק חסר אופי.
אנחנו מקווים שהחוקים והחוכמה שלכם יחנקו אתכם.
עכשיו אנחנו ביחד בשקט נצחי.
אנחנו מקווים שתיחנקו
שתיחנקו.                
(Exit Music (for a film), מתוך ok computer של radiohead)

[

ב-1996, בעוד רדיוהד עסוקים בסיבוב הופעות בארה"ב (חיממו, בין השאר, את אלאניס מוריסט), הבמאי באז לרמן היה עסוק בעריכות אחרונות של "רומיאו ויוליה", האדפטציה שלו למחזה של שייקספיר בכיכובם של ליאונרדו דקפריו וקלייר דיינס. לרמן, מעריץ מושבע של הלהקה, שלח אל חברי הלהקה קלטת ובה החצי שעה האחרונה של הסרט, בבקשה שיחברו עבורו נעימה לכותרות הסיום (מה שמכונה בז'רגון הקולנועי exit music).

תום יורק ושאר החברים המכובדים מאוד התרשמו מהקלטת, ובמיוחד מקטע אחד שבו דיינס, יוליה, מחזיקה אקדח טעון לראשה. תום כתב את השיר בהשראת הסצנה הזו, תחילה למלים של שייקספיר עצמו ומאוחר יותר למלים המקוריות שלו. "כשראינו את הסצנה שבה קלייר מכוונת קולט 45 לראש שלה, התחלנו לעבוד על השיר כמעט מיד.", הוא מספר. "היה לי קטע עם "רומיאו ויוליה" כבר הרבה זמן... אף פעם לא הבנתי למה בבוקר שאחרי, הם פשוט לא ברחו. השיר הזה נכתב לשני אנשים שהיו צריכים לברוח לפני שכל הדברים הרעים מתחילים. זה שיר מאוד אישי".

השיר יצא בסופו של דבר טוב יותר מכפי שחשבו בתחילה, וחברי הלהקה החליטו שבעצם אינם מעוניינים לשלב אותו בפסקול הסרט. הם כתבו עבור לרמן שיר אחר, “Talk Show Host”, והציעו ללרמן אותו במקום. לבסוף נכלל Talk Show Host בסרט עצמו, ואילו Exit Music ליווה את כותרות הסיום, ונותר לדעת רבים (כולל זו שלי) השיר הטוב ביותר של הלהקה הנפלאה הזו.

נ.ב. ממקומות שונים, משונים ולא קשורים הגעתי בזמן האחרון לבראד מלדאו, פסנתרן ג'אז מוכשר, ולגרסה נהדרת שלו לשיר היפהפה הזה )כמו גם לעוד שירים נהדרים). מומלץ בחום!