לפני כמעט שנתיים כתבתי כאן ביקורת על ''המיטב'', אוסף כפול שהוציאה NMC משיריו של חנן יובל. הכותרת של הביקורת היתה ''הגיבור הלא מושר, 1974 ואילך''. בגוף הביקורת הסברתי כי חנן יובל הוא מסוג האמנים עבורם הוקמה הקטגוריה ''הגיבור הלא מושר". יובל, שאחראי לאינספור שירים אהובים, נשאר כמעט אלמוני בקרב קהלים גדולים מאוד בישראל, למרות שהוא יוצר כבר יותר מ-35 שנה. ב-35 שנים אלה יובל יצר פולק ורוק, פופ ושירי משוררים, וגם אם אף פעם לא הלך רחוק מדי, נדמה שהוא תמיד היה סוג של גיבור.
בחזרה ל-2009, או בעצם, לתחילת העשור הקודם, שנת 2000: יובל התבקש לערוך ולהפיק מופע מוזיקלי בשם ''מסע אישי יהודי'' במסגרת הפסטיבל ללימודי יהדות בכפר בלום. הוא - שהקליט בעבר את 'שיר המעלות', ששר קרליבך, שלמד פילוסופיה יהודית - החליט להלחין, לצורך האירוע, את קודש הקודשים של מחזור התפילות, את הקדיש. עם הזמן הוא אסף עוד ועוד יצירות, מהמסורת היהודית ומתרבויות אחרות, והקליט גם אותן. אבל הוא הרגיש שהיצירה לא שלמה. ''רציתי להוסיף עוד נדבך למוזיקה'', הוא מספר ''לפתוח חלונות לעוד עולמות, וכך נולד הספר. כל שיר קיבל מבוא אישי, ולצידו תוספות שונות במלל ובתמונה. חלקן נלקח מהספרות והשירה, חלקן מאלבום התמונות הפרטי שלי. הקשר של כל אלה לשירים הוא קשר תרבותי, רגשתי ואסוציאטיבי''.
''החיפוש אחר היפה והקדוש,
שניהם ביחד, בצירוף אחד,
בקישור אחד..."
(מתוך "היפה והקדוש" לעדין שטיינזלץ)
מתוך ההמלצה שלי על "סידור אישי" של חנן יובל, במסגרת פרוייקט "הגיבור הלא מושר 2009" של "השרת העיוור".