שגיא נאור

בקר טוב ונצחי, המשורר. במשכן קברך נח השקט.

הליל נאסף בלי מכאוב- הן בזרוע השחר הומת.

אך איזו תולעת חיה עתה ללבך מנשקת

ולך, המשורר, לא איכפת?

עלו עשבים ירֻקִים – כתונת האביב – מן הרגב.

בודדה גויתך התמה בחָרפָּה, בקיצה וסתוה,

וגדולה שלותך הסולחת חטאת הרִמָה החוגגת,

גדולה ואינה מְקַוָה.

בקר טוב ונצחי, המשורר. לא יתמות בנפשי האלמת,

ולא פחד את גל עצמותי בשניו הקהות יכרסם.

מאדמת קברך עוד ישובו פרחי המזמור והחמד

את כל אבלי החיים לנחם.

                                              (על קבר בודלר / אברהם חלפי)

ב-8 ביוני 1980 נפטר אברהם חלפי. 25 שנה חלפו מאז, והוא עדיין נחשב לאחד מגדולי המשוררים בשפה העברית.

חלפי היה אהוב על המשוררים בני תקופתו (שלונסקי, פן, אלתרמן, גולדברג), אבל התגלה לציבור הרחב רק לאחר מותו, בעיקר בזכות שיריו שהולחנו על ידי יוני רכטר, מיקי גבריאלוב ועוד - "צער לך", "שיר על תוכי יוסי" ובעיקר "עטור מצחך", אולי השיר היפה ביותר בזמר העברי, ועוד.

חלפי עלה לישראל מפולין ב-1924, והצטרף לתיאטרון "אוהל". ב-1954 הוא עבר לתיאטרון הקאמרי, והפך לשחקן מבוקש. הוא נפטר, בגיל 76, לאחר שהתמוטט על במת הקאמרי, בעודו משחק את עוץ-לי גוץ-לי, אותו גילם ראשון בגרסה המוסיקלית של שלונסקי.

חלפי הוא מהמשוררים האהובים עליי ביותר. בחתונתי הקדשתי לאשתי שיר שלו, ואני חוזר לספר השירים של חלפי פעמים רבות, ומוצא שם שוב ושוב מלים היקרות וקרובות ללבי.

אז בקר טוב ונצחי, המשורר. מאדמת קברך עוד ישובו פרחי המזמור והחמד את כל אבלי החיים לנחם.