א"א הוא כבר לא
עד לפני שבוע סברתי כי "חום יולי אוגוסט" של סינרגיה, אותו קאבר קלוקל אותו ביקרתי באכזריות, הוא-הוא הקאבר הגרוע ביותר ששמעתי מעודי. ובכן – לא עוד. מישהו הצליח להחזיק, אבל ממש לשמוע, את כל הגרסה המשמימה, מרגיזה ומעקרת של "איציק", הלהיט המיתולוגי של נעוריי (אח, פופלקס...), שהוציא תחת ידיו אספ אמדורסקי?
פייר, כבר הרבה זמן אני בדעה שהאיש גמר את הסוס. לא היססתי לכתוב זאת בנסיבות שונות ומשונות (ההופעות החיות שלו, הבזיון במופע למאיר אריאל, הירידה מהארץ והחזרה עם הזנב בין הרגליים וכו'), אבל קיוויתי, באמת קיוויתי, שהאיש הכל-כך מוכשר הזה יתאפס ויחזור לעצמו. הקאמבק של "תערובת אסקוט" עוד הפיח בי עננים של תקוות, אבל "איציק" הוא ללא ספק דוגמה חיה לכך שהקריירה של אמדורסקי הגיעה לקיצה.
אני לא יודע אם זה יותר מדי תקלוטים במועדונים נחשבים או יותר מדי הפקות לאשתו שתחיה, אבל אספ פשוט משמיד כל מה שמתקרב לו בעזרת מטחנת ההאוס הרדוד שבו הוא מעביר הכל. לפחות "סינרגיה" מנסים קצת לחדש, קצת לעניין ולצערם טועים ומטעים. אבל מאספ ציפיתי להרבה יותר.
מפגשעמום
"מפגשיר" בערוץ 24 היתה צריכה להיות תכנית מרתקת, המשך דומה-אך-שונה ל"תשע שעות ושיר" שחיבבתי מאוד, אלא שהפעם מדובר במפגש בין אמנים מקצוות שונים, מסגנונות שונים, מתקופות שונות.
עד עכשיו, בינינו, התוצאה לא מעניינת. מכל המפגשים עד כה היצירה היחידה שבאמת היתה חביבה היא גרסת הטראנס-ניצחונות של "השיר מהגן" בביצוע אסטראל פרוג'קשן וכנסיית השכל, כשכאמור לא מדובר בשיר חדש. כל השאר – פיהוק אחד גדול. מפגשעמום. זה הזמן לחזור למתכונת הישנה והטובה.
מזרח תיכון חלש
ועוד באותו ערוץ – "מזרח תיכון חדש" היא רצועת המוזיקה המזרחית של הערוץ, שמשודרת בפריים טיים (שמונה בערב). אם אלו הפנים של המוזיקה המזרחית בימינו, לא השתנה פה כלום בעשרים שנה האחרונות. כל הקליפים נראים כמו תכנית סאטירה של אשכנזים מניאקים על איך שמוזיקה מזרחית צריכה להיראות להישמע – כל הזמרים הם ערסים שוביניסטים, כל הבחורות בלונדיניות ובביקיני, כל השירים עילגים וכל הלחנים עלובים. זה לא מזרח תיכון חדש, זה מזרח תיכון חלש.
הוצאות וחגים
זה רק אני או שאין בכלל אווירה של "לפני החגים" בשוק המוסיקה הישראלית. זאת אומרת, נשאר חודש, חודש וחצי גג, ואני לא רואה באופק שום אלבום שממש שווה לחכות לו (סליחה, שירי). כזה שיממון מוסיקלי אני לא זוכר כבר זמן רב. גולת הכותרת של "הד ארצי" למשל היא האלבום של א"א (קאברים, כבר אמרתי?) והמופע המשותף של חנוך וארצי (פיהוק!!!). בקצב הזה עונת המלפפונים תימשך עד קץ. אין פלא שהציפור הכחולה שלי הפסיקה לחפש בעברית...
עמיר בניון wannabe
ולסיום, אי אפשר בלי קצת "כוכב נולד". לא ראיתי יותר מדי מהגמר, אבל ממה שהספקתי לראות (בפעם הראשונה לעונה זו) גיליתי תגלית מדהימה – יהודה סעדו הוא בעצם עמיר בניון wannabe. כאילו, דה? זה כל-כך ברור... הכיפה הגדולה, הזקן, הסלסול (אבל אין לו כזה מנעד...). לרגע בדקתי בלוח השידורים אם זה הגמר של ה"כוכב" או של "מת להיות". אם תרצו, ככה נראה כל ה"כוכב נולד" הזה.
עמיר בניון עמיר בניון wannabe
נ.ב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
