שגיא נאור

קשה לי להסביר, אבל אחד הדברים שהמוח שלי מצטיין בלזכור הוא מילים של שירים. בכל פעם מחדש אני נדהם מיכולת האחסון והשחזור של אלפי שירים במוחי הקודח, בעוד דברים חשובים אחרים – מספרי טלפון, שמות, פרצופים, פגישות – נשכחים ואובדים כמעט מיד.

עם יכולת האחסון הזה בא גם הרצון לדייק במלים, שהוא - כידוע לכם ולאביתר בנאי – תכונת מרגיזה מאוד. מרגיזה בעיקר לסביבה, כי אני פשוט לא יכול לסבול שיבושים ו/או טעויות במלים של שירים. בין אם זה קומזיץ על הים, שיר ילדים לילד או הופעה רועשת, שיבושים במלים של שירים פשוט מוציאים אותי מדעתי.

אבל מרגיזה שבעתיים אי הרצון לדייק במלים (כי אי יכולת קיימת, אבל רק במקרים נדירים בהחלט). למשל, אי הרצון של אתר כמו שירון.נט (להלן: שירומֶת), שמתיימר להיות "בסיס המידע הגדול והמעודכן ביותר באינטרנט למילות שירים עבריים מרפרטואר אקו"ם" (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל), ופועל מאוקטובר 2003 ברשיון אקו"ם פשוט מביא לי ת'סעיף.

כמי שפוקד את האתר מדי פעם, בדרך-כלל כשאני מחפש עמוד עם מילות שיר לקשר אליו מפוסט או מביקורת, אני נדהם כל פעם מחדש לגלות שם טעויות מביכות במילות השירים, המזכירות פעמים רבות אתר משעשע אחר, אבטיח.

עוד יותר מפתיע לגלות בעמוד ה"אודות" של שירומֶת, כי אחת הסיבות להקמת האתר היא ש"מלות השירים [המופיעים] באתרים הפיראטיים, המנוהלים באופן חובבני, כוללות שגיאות כתיב וטעויות רבות הפוגעות בהנאת הגולשים מהיצירות.".

אם כך, הייתי רוצה להפנות את האחראים על האתר ואת אקו"ם, המופקד על הלחנים והמילים בישראל, לשתי דוגמאות בהן נתקלתי בזמן האחרון. חשוב לי להדגיש כי לא מדובר בשירים חדשים ו/או באמנים זניחים, אלא בשני שירים נפלאים של שני אמנים מהגדולים ביותר בארצנו.

כך, למשל, "ער או חולם" של אהוד בנאי, המכיל, אליבא דשירומֶת, את השורה "ויוצאת ברכה מפיני שרצה לקלל". אם תהיתם מי הוא אותו פיני שכל-כך רוצה לקלל, אחסוך לכם את ההתלבטות ואספר כי אהוד בנאי התכוון לרשום "יוצאת ברכה מפי מי שרצה לקלל".

ב"בדיוק כמוך" של שלום חנוך מופיע הבית (כך ממש מופיע בשירומֶת) "אולי גם הוא מכור למשהו בדיוק כמוה / ולא יכול להגמל כמוך בדיוק / פוחד שישאר מתישהו רק עם ההתקף". לא, אין פה בחורה המסתתרת בין שורות השיר, וגם לא איזה התקף לב קטן שמפחיד את המחבר. "כמוה" היה צריך להיות "כמוך" ו"ההתקף" הוא למעשה "ההרגל", שממנו לא יכול להיגמל המכור.

שתי הדוגמאות הללו הן באמת רק טיפה בים גדול של טעויות שממלאות את אתר שירומֶת, חלקן הקטן טעויות הקלדה עליהן אפשר לסלוח (לא אני, אבל אפשר), חלקן הגדול פשוט טעויות מביכות של מי שלא באמת התעמק בשיר, לא באמת הבין את השיר ומעל הכל לא באמת איכפת לו.

אם אקו"ם אכן מתיימר לייצג את כותבי המלים בשירה הישראלית ראוי לו למצוא בית טוב יותר לשירים מאשר אתר שירומֶת. לו הייתי אמן יוצר ששיריו מופיעים ברפרטואר אקו"ם, הייתי דורש לאלתר להסיר את יצירותיי מהבמה הלא רצינית הזו. הרצון לדיין במלים צריך להיות חרוט על דגל אקו"ם ועל דגלו של כל מי שאוהב מוסיקה, ומוסיקה ישראלית בפרט.

נ.ב.

אגב, אני חוסך מכם דיון בבעיה המרגיזה (אך נדושה כבר) העולה מ"עשרת הגדולים" של שירומֶת (ראו בתמונה), שם "באב אל וואד" הוא שיר של הראל סקעת ו"שדות של אירוסים" הוא שיר יהודה סעדו. עזבו, חבל להתעצבן שוב.

עדכון (19.9): להלן תגובתו של עידן טל, מנהל אתר "שירונט", לפוסט זה - - -