זהו מבחן הפלאפל*:
שכר המינימום במדינת ישראל הוא 3335 ש"ח בחודש. אלפי אנשים מרוויחים את הסכום הזה. אלפי משפחות צריכות חיות מהסכום הזה.
נניח שמשפחה אכן מנסה לחיות מהסכום הזה. לצורך הפשטות, נניח שהם לא משלמים שכר דירה, לא מחזיקים אוטו, לא עושים כלום - רק אוכלים. כי חייבים לאכול. ולא משהו מורכב או יקר - מנה פלאפל. ושתיה. נניח, 10 ש"ח לארוחה.
חמישה אנשים, שלוש ארוחות ביום, שלושים ימים בחודש - זה יוצא 4500 ש"ח לחודש. אתם קולטים מה זה אומר? אלפי אנשים לא יכולים להרשות לעצמם אפילו את הדבר הכי בסיסי בעולם - זהו מבחן הפלאפל*:
שכר המינימום במדינת ישראל הוא 3335 ש"ח בחודש. אלפי אנשים מרוויחים את הסכום הזה.
נניח שמשפחה ממוצעת אמורה לחיות מהסכום הזה. כלומר, לא משלמים שכר דירה, לא מחזיקים אוטו, לא עושים כלום - רק אוכלים. מנה פלאפל. ושתיה. נניח, 10 ש"ח לארוחה.
חמישה אנשים, שלוש ארוחות ביום, שלושים ימים בחודש - זה יוצא 4500 ש"ח לחודש. אתם קולטים מה זה אומר? אלפי אנשים לא יכולים להרשות לעצמם את הדבר הכי בסיסי בעולם - אוכל.
מדינת ישראל מחזיקה בשיא העולמי לאחוז הילדים העניים באוכלוסיה מבין המדינות המופתחות. כל ילד שלישי חי בעוני. זה מעל ל-700,000 ילדים.
החגים בפתח, והמינימום שכל אחד מאיתנו - שלא יודע מה זה עוני או רעב, שלא סופר בכלל מנה פלאפל, שלא חושב איך הוא קונה לעצמו משהו לאכול - יכול לעשות הוא להירתם למשימה ולדאוג שלא יישארו פה משפחות רעבות בחג (וגם שנושא העוני יעלה לראש השיח הציבורי).
אפשר לתרום ארוחות למשפחות במצוקה כאן. הסכום לא בשמיים, וכל שקל שתתרמו שווה כל-כך הרבה. אז תנו באהבה לשנה טובה, ושנזכה כולנו להיות תמיד בצד התורם.
*מתוך תשדיר השרות של "לתת" (מלוטש אבל אפקטיבי).
נ.ב.
בדרך-כלל אני אדם מאוד ציני. בדרך-כלל אני חושב שמסעי התרמה הם הוכחה לכשלון של המדינה בטיפול בעוני, שקצבאות ותרומות רק מנציחות את העוני ושיש המון אנשים וגופים שאשמים במצב הנוכחי (כולל העניים עצמם לפעמים).
אבל כל זה לא מצדיק מצב, שבו ילדים מסתובבים רעבים, במיוחד לא בחג. אז שימו את הציניות בצד לכמה שניות ותתנו עם כל ה-Y.
ותודה לצופות על הפניית תשומת הלב.