היום הראשון של ה"צום" עבר עליי יחסית בצורה קלה. אחרי הכל היה זה יום שבת, ממילא אני רחוק מהמחשב ומהקבצים ומהאייקון של הציפור, וגם ככה אין לי כל-כך הרבה זמן חופשי.
העברתי את היום עם שמיעה אחרונה (לכל החיים, כנראה) של האלבום של שירי מימון (ליטוש אחרון לביקורת עבור הפורום של YNET, קצת משני הבלחסנים שאני מקפיד לשמוע כמעט כל יום (בשביל הנשמה), הפליינג בייבי החדש (שזה ממש כמו לשמוע את ניל יאנג, רק בעברית), וקצת "100 שירים ראשונים" באוטו (בשביל הילד, יו קנו...).
כדי לחגוג את התמיכה שלי במוזיקה החוקית, ולכבוד ראש השנה, החלטתי אפילו לצ'פר את עצמי עם הזמנה מדג'נגוס (רשימת מלאי: Misery is a Butterfly שלBlonde Redhead , I’m a Bird Now של Antony and the Johnsons, Orbital: Works 89-02, New Comer של Llorca ו-Artifakts של Plastikman).
רגע משבר נרשם בעקבות "עונג שבת" מרשים שרקח גיאחה ב"שרת", שהכיל – פרט להמלצה על תוכנית הריאליטי הזו – גם אוסף מרשים למדי של לינקים לקבצים להורדה. אבל לא נשברתי. צריך קצת יותר מכמה לינקים בשביל לשבור אותי.
וזהו. חלף עבר לו היום. עוד שלושים יום למניאק. ולכל מי שמחפש אותי בציפור – I’ll be gone ‘till November.