לרשימה המפוארת של המצאות גאוניות שלי, שלא עשיתי איתן כלום והפכו/הופכות לרעיונות ששווים מיליונים (ובה מככבים, בין היתר, ה"USB שהוא למעשה מחשב" ש-M-Systems גנבו לי, וה"שיעורי פסיכומטרי באינטרנט" ש-E-Teacher סחבו לי), מצטרף עכשיו גם המיץ גויאבות של סיני, גאד דאמיט.
למי שלא ביקר בחופים הנפלאים של סיני, אספר כי אחד מפלאי הטבע שם הוא מיץ, בטעמים של גויאבה ומנגו, תחת המותג הפופולרי (?) "יאהו". המיץ הזה הוא פשוט הדבר האמיתי, ומרגיש כאילו סחטו לך גויאבות של ממש לתוך הבקבוק. עכשיו אני בכלל שונא גויאבות, וגם על מנגו אני לא משתגע, ובכל זאת המיץ הזה זה פשוט טעם גן-עדן. בכל ביקור שלי לחצי-האי, והיו פעם הרבה כאלה, נשבעתי שיום יבוא ואייבא את המיץ הזה לארץ הקודש. נשבעתי, ועשיתי יוק.
והנה, לפני כשבוע, נוסע אני במכוניתי ומלפניי משאית עם שני בקבוקים מוכרים, שתווית עליהם עם הכותרת "איילנד", ולידם הסיסמה "המיץ של סיני – עכשיו בישראל" (או משהו כזה). גאד דאמיט, סיננתי בין השיניים, עוד סטארט-אפ הלך. בחיי, מוציאים לי את המיץ.
נ.ב. אנג'לים ומשקיעים מוסדיים, שעות הקבלה שלי הן ביום ב' בין השעות 16 ל-17, בתיאום מראש כמובן. J