שגיא נאור

- אני סובל.

- מהדי.ג'יי?

- לא, אני סובל ממֶדֵיטֶרֵנִיָה בּלוּז...

("אני לא רוקד כשעצוב"*)

אבי נולד כאן בארבעים ושמונה.

בשערו נזרקו קצוות לבנים

כסימני כניעה

וקמטים נחרשו במקומות

שהיו פעם

חלומות.

אין שום מזרח תיכון חדש

תחת השמש.

רק כתמים שנוספו על העור

וסדקים בשפתיים

שחרץ הזמן.

עול השנים הכריע את מי

שנולד זקוף.

מה שהיה הוא שיהיה.

הנה גם בשיערי כבר אפשר לראות

סימנים של שיבה.

*אני לא רוקד כשעצוב, מילים: אלון אולארצ'יק ומיכה שטרית, מתוך "רדיו בלה-בלה" של "החברים של נטאשה".