שגיא נאור

בהתחלה יש פוטנציאל

(תמיד בהתחלה יש פוטנציאל.)

אך חסרה מסה קריטית.

אָחַר כבר יש מסה קריטית

וניתן להתחיל בנסיקה אל-על

אל גבהים אליהם הנפש נכספת,

תעצומות שהלב מבקשם.

אז מופיע כוח הכבידה.

כבידה בראשיתית, מן המעמקים.

שמושכת בכוח, בחזרה אל המקורות,

אחורנית.

וככל שהגבהים רבים יותר

וככל שהמסה מרשימה יותר

כך גם גדולה התאוצה המצטברת

בדרך למטה.

ורק החיכוך בולם את הנפילה.

ויש לו מחיר נורא, והגוף כואב.

והגוף מאט, אך לא עוצר לעולם.

לא עוצר עד הקרקע.

בסוף פוגשים את הקרקע

(תמיד בסוף נמצאת הקרקע.)

ומתנפצים למיליוני חלקיקים.

זה קיצור תולדות הזמן -

כולם נמשכים למעלה.

כולם נופלים באותו הכיוון.

כולם בסוף חוזרים

להתחלה.

קטעי קישור:   קיצור תולדות הזמן  חוק הכבידה