שגיא נאור

פברואר 1977, וירטון, שלב בית הגמר של גביע אירופה לאלופות, מכבי ת"א מנצחת את צסק"א מוסקבה וחודשיים אחר כך גם מניפה את גביע אירופה בפעם הראשונה בתולדותיה ונגד כל הסיכויים. בהרכב של מכבי: טל, אריק, שוקי, מיקי, מוטי. היו גם לו ואולסי ואפילו ג'ים, אבל זו היתה קבוצה ישראלית (!) ששמה אותנו על המפה והפכה ל"קבוצה של המדינה".

אפריל 2006, פראג, גמר הפיינל פור של היורוליג, מכבי ת"א מגיעה פייבוריטית, בטוחה בעצמה, שחצנית ומקבלת בראש מצסק"א מוסקבה שמניפה גביע אירופה ראשון מאז 1971. בהרכב של מכבי: ניקולה, אנתוני, וויל, ג'ימי, מייסאו, דרק. היו גם טל ושרון ואפילו איזה יניב אחד, אבל זו היתה קבוצה מקצוענית לגמרי (!) שנחלה את התבוסה, קבוצה של מדינה אבל איזו מדינה? (ארצות-הברית לפי קולות הרוב).

פיני גרשון, גאון שחצן, חסר נימוס או טאקט, שפניו הם פניה של מכבי ת"א הנוכחית, אוהב לומר ש"אין עוד מלבדו". אבל יש - יש גאווה לאומית, יש אש בעיניים, יש רצון אמיתי (ולא רק כזה שמונע על-ידי כסף). כל אלה היו נוכחים אז ב-77' ולא היו נוכחים אתמול.

* גם הכותרת מתוך "77" של ברי סחרוף.