שגיא נאור

בין כל חטאיי הרבים אני גם מנוי על רשימת התפוצה של "הקצה", תכנית המוסיקה הנפלאה של אייל "קוואמי דה-לה-פוקס" פרידמן בגלגל"צ. לצורך הגילוי הנאות, זה זמן רב כבר איני מקשיב לתוכנית. פעם היה לי זמן, והייתי יושב ומקשיב מההתחלה ועד הסוף, נחשף לדברים חדשים, נהנה מקלאסיקות ישנות. היום, לאור מחסור חמור בזמן (ובשעות שינה), אני תופס לי קצת קוואמי פה ושם, בנסיעה הזו ובדירה ההיא, ותמיד נהנה. נהנה מהרצינות, מהידענות, מהתשוקה למוסיקה, מהאהבה – וכל אלה מתבטאים גם ברשימת התפוצה הנשלחת יום-יום לכל מי שרק רוצה.

אבל שלשום, ה-1 במאי, שלח קוואמי לרשימת התפוצה מכתב די עצוב תחת הכותרת "Sort of a personal letter". במכתב הוא מספר למי שלא הקשיב לתכנית ביום ראשון (מצטער, קוואמי) ש"הוחלט להעביר את "הקצה" ליום אחד בשבוע, כל יום ראשון, כרגיל ב-22:00 בלילה".  יתרה מזאת, "עפ"י החלטת גלגל"צ" ייאסר על קוואמי "לשדר יותר חומרים מקומיים [כלומר, ישראליים – ש.נ] מסיבות אתיות, וזו ההודעה הרשמית: גלגל"צ סבורה שאומן יוצר וחלק מתעשיית המוסיקה הישראלית לא צריך לסקר את התעשייה שהוא חלק ממנה...".

לא תכננתי לפרסם פוסט במהלך יום הזכרון-יום העצמאות. אבל ערב יום העצמאות הגיע הזמן שנעשה משהו למען העצמאות שלנו, למען המוזיקה העצמאית, למען החירות מברוני התחנות הממוסדות. אז אני לוקח פאוזה כדי להירגע (קשה לי להגיב על שני העניינים האלה בלי מאוד מאוד מאוד להתעצבן), שם לי איזה דיסק (פורטיסחרוף החדש, מקווה שגלגל"צ מאשרים...), ומבקש לומר את אשר לבי בצורה מסודרת:

כבר כמה שנים שאני לא סובל רדיו. זה לא סוד, כתבתי את זה כאן הרבה פעמים. הפלייליסטים, השדרנים הברברנים וחסרי הידע, השעמום – כל אלה הפכו אותי לצרכן של דיסקים. אני בוחר לעצמי את מה שאני רוצה לשמוע, מנותק כמעט לגמרי מתכתיבי העורכים המוזיקליים. ובכל-זאת, התכנית הכמעט יחידה שאני מאזין לה, ובהחלט התכנית היחידה שאני מאזין לה בתדר של גלגל"צ, היתה "הקצה".

"הקצה" הייתה, בשש שנות קיומה, עלה התאנה של הקובלנציה. בעוד שהתחנה הצה"לית הזו הפכה לכדור שינה מתקתק, קוואמי – החל מ-10 בלילה – המשיך לתת בראש, המשיך לאהוב מוזיקה, המשיך להטיף לפתיחת הדמיון, להרחבת הגבולות, לחיפוש ומציאה, ניסוי ותהייה. פרידמן הוא מגיש מעניין, חכם, מגוון, שוחה בידע מוסיקלי, משעשע. כשהוא מדבר, אלו תמיד יהיו דברי טעם. כשהוא שותק, המוסיקה שהוא משמיעה תמיד מחדשת, תמיד מרתקת, תמיד עושה טוב על הלב. פעם היו הרבה כאלה (י. קוטנר, מיכל ניב), היום אין בכלל.

לקצץ את "הקצה" לפעם אחת בשבוע משמעה גזר-דין מוות לתוכנית. גם אחרי הקיצוץ הקודם, לשלוש פעמים בשבוע, פרידמן בקושי הספיק להשתלט על כמויות המוסיקה החדשה שהוא ביקש להשמיע להמונים. קשה לתאר איזו תכנית יוכל לרקוח על בסיס חד-שבועי. קיצוץ הכנפיים של פרידמן משמעו הסרת עלה התאנה. הסרת עלה התאנה חושפת את התחנה במערומיה – משעממת, אווילית, מנוכרת למאזיניה, רודפת רייטינג, שונאת מוסיקה.

האיסור לשדר מוסיקה ישראלית בתכנית הוא אפילו יותר מגוחך ומטופש. סמרטוט כחול-לבן, ועדת קישוט, היהודונים,  האסטרוגליידס – מישהו אחר ישמיע את האמנים האלה היכן שהוא על הסקאלה פרט לקוואמי (אגב, כל השמות לקוחים מהפלייליסט של ה-30 באפריל). העובדה שקוואמי הוא אמן יוצר אינה אמורה להפריע לו לערוך ולנגן מוסיקה, בפרט כשמדובר ברוב המקרים באמנים שלא זוכים כלל לחשיפה בתחנה הממוסדת והמסואפת של צבא ההגנה לישראל. ואם כבר להכיל את הכלל המטופש הזה על לוח השידורים, מה עם שלמה ארצי?  יהורם גאון?!   רפי רשף (נשוי לנורית גלרון)??!!     אגב, ראוי לציין בקשר זה כי קוואמי בעצמו פרש מהנחיית "עסק שחור", תכנית שעסקה בהיפ-הופ ישראלי בין היתר, בשל ניגוד אינטרסים.

מכל העניין הזה מריח ריח רע ובואש של אפליה, התנכרות למוזיקה העצמאית והאלטרנטיבית (במיוחד זו הישראלית), שנאה לכל מי שמסרב לקבל את עול הפלייליסט והרייטינג, ושרירות-לב כלפי אלפי מאזינים. זהו גזר דין מוות לאמנים עצמאיים שראו את החומרים שלהם משודרים רק אצל קוואמי, סוף תקופה עבור השוליים של המוזיקה הישראלית, שהפכו – על אפם וחמתם של העורכים המוסיקליים – לרחבים, מבוססים ומצליחים.

"החומרים המקומיים היו מהרגע הראשון חלק מהאג'נדה הפרטית של התוכנית, עפ"י דעתי האישית בלבד. זה מעולם לא נכפה עלי או נדרש ממני, וכל מה ששודר בה היה עפ"י הבחירה, הטעם והרצון שלי."   אג'נדה, דעה אישית, בחירה, טעם, רצון – כל אלה הם כנראה מלים זרות למקבלי ההחלטות בגלי-צה"ל ובגלגל"צ. וכך הם מסמנים לעצמם עוד "וי" בחגורה, וממשיכים הלאה לסופשבוע הרגוע שלהם.

קשה להאמין שההחלטה הזו תשתנה. במיוחד לאור ההתנהלות של גלגל"צ בשנים האחרונות. ובכל-זאת, אני ממליץ לכולם להפנות תגובות זועמות ישירות לגלג"צ, באמצעות האימייל [email protected]. יתרה מזאת, אני ממליץ לכולם למחוק את התדר של גלגל"צ מהרדיו שלהם עד שההחלטה תשונה ועד בכלל. אם גלגל"צ מוטרדים מהרייטינג, בואו נדאג שהרייטינג הזה יירד ומיד. אם גלגל"צ רוצים לשדר רק לתינוקות השבויים, לחסרי הדעה – שאלה יהיו קהל המאזינים שלהם.

אינני יודע למה קוואמי מוכן לקבל עליו את רוע הגזירה ומוסיף לשדר בתחנה הנוראית הזו. יש לו וודאי את השיקולים שלו. הייתי שמח לראות אותו פורש, נוטש. It’s better to burn out than to fade away כזה. היית שמח לראות אותו עובר לאכסנייה טובה יותר (ערוץ 24? 88?!), הופך את "הקצה" לתכנית דגל, למוסד חשוב. מוכיח ש-Rock’n’roll will never die. אבל כנראה שלא תמיד הטובים מנצחים. גל גל גועל נפש.

נ.ב. העתק של הפוסט הזה יישלח לגלגל"צ בד בבד עם פרסומו.

עדכון (5.5.06): יאיר יונה, איש יקר, פתח עצומה כנגד הגל גל גועל נפש הזה. כדבריו, "אם תרבות ישראלית חשובה לכם באיזושהי צורה, אנא חתמו והעבירו את העצומה הלאה, כדי שנוכל ליצור שינוי אמיתי". 

עדכון: להלן תגובתו (החצי-אוטומטית, יש לציין) של ערן אלייקים מגלגל"צ (ההדגשות במקור):