שגיא נאור

"אני טורו / מפוצץ בדינרו / מחולל נסים כמו סבא ג'פטו / בוא תראה מה קורה פה / הן צועקות לי "טה קיירו" / למה אני טורו / מפוצץ בדינרו / תאכל מרס טורקי מולי אין תיקו תיקו / בוא נראה מי שולט פה / סאב, נומרו אונו, מרו מרו..."

אם אתם רוצים את ה-50 אגורות שלי על "בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר", האלבום החדש של סאבלימינל, ובעצם על היצירה של סאבלימינל בכלל, ובעצם בעצם על הראפ הישראלי כז'אנר, "טורו", הלהיט שסאבלימינל בישל לרדיו הישראלי לקראת הקיץ, הוא התמצית, הגרעין, המיקרו-קוסמוס – מצד אחד, שפע רעיונות מוסיקליים: סימפול של "הפרח בגני", גיטרות מאת אבי סינגולדה, קולות רקע, סאונד פצצה, מה שתרצו. מצד שני, טקסט מביך, שלו הייתי נתקל בו באיזה בלוג של ילד בן 12 הייתי אולי חושב שעוד ייצא ממנו משהו, אבל כשמדובר בקובי שמעוני, בחור בן 26, שעושה ראפ כבר 11 שנה, הקים את הלייבל ת.א.ק.ט, גילה כשרונות (הצל, סיוון, שי 360), הוציא כבר ארבעה אלבומים, ואפילו כיכב בסרט ובפרסומת לשוקו של תנובה, אתה פשוט מצפה ליותר. השילוב הבלתי אפשרי הזה, בין הגאונות בסאונד לאינפנטיליות (סורי, אין לי מלה אחרת) של הליריקה היא משהו שפשוט משגע אותי כבר הרבה זמן ומתחדד מאוד באלבום החדש של סאב.

                 - - - מתוך הביקורת שלי על "בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר", האלבום החדש של סאבלימינל שמתפרסמת בפורום "מוסיקה ישראלית" ב-YNET.