שגיא נאור

תחילה כשירו על חיילים אני לא אמרתי כלום

כי אני כבר מזמן לא בקטע של מלחמות.

אחר-כך כשירו על מתנחלים אני לא אמרתי כלום

כי הם אלה שבחרו שם לחיות.

אחר-כך כשירו על שדרות אני לא אמרתי כלום

כי זה נורא רחוק ולא במרכז העניינים.

בסוף כשירו עליי

לא היה כבר מי שיאמר דבר.

מצטער, אבל כל העניין הזה עם שדרות כבר ממש נותן את אותותיו (אפילו בי), והעובדה, שעיר שלמה מנסה-מתחננת למשוך תשומת לב וברמת-אביב מישהו כמו שמעון פרס מסוגל להתבטא כפי שהוא מתבטא, פשוט עושה את שלה.

לא יודע למה ומאיפה, אבל השיר הזה הוא האסוציאציה הראשונה שעלתה לי.

מבוסס, כמובן, על השיר של הכומר מרטין נימלר מתקופת השואה.