שגיא נאור

בזמן האחרון אני מרגיש שאני לא כאן. שבא לי להיעלם, לגמרי.

גם ת'ום יורק הרגיש ככה פעם.

זה שם

זה לא אני

אני הולך

לאן שאני חפץ

עובר דרך קירות

צף מעל הנהר

אני לא כאן

זה לא קורה

אני לא כאן

אני לא כאן

בעוד זמן קצר

אני איעלם

הרגע כבר חלף

כן הוא נעלם

ואני לא כאן

זה לא קורה

אני לא כאן

אני לא כאן

אורות מהבהבים ורמקולים מפוצצים

זיקוקים והוריקנים

אני לא כאן

זה לא קורה

אני לא כאן

אני לא כאן

                                    (how to disappear completely)

אי שם בסוף שנות התשעים, עייף מהטור שלו של "OK Computer", יורק אמר לעצמו "זהו זה. אני לא יכול יותר".

שנה אחר-כך הוא עדיין היה בדרכים, והמלים של חבר טוב, אחד מייקל סטייפ - "תסגור את התריסים ותגיד לעצמך: 'אני לא כאן. זה לא קורה'" - הולידו את השיר הזה, שהופיע באלבום "Kid A" שיצא ב-2000.

טוב, כנראה שאם יש לך חברים כמו מייקל סטייפ הצרות שלך לא כאלה נוראיות... אגב, "Reveal" של REM הושפע מאוד מ-Kid A בכלל ומ"איך להיעלם לגמרי" בפרט (וסטייפ אף קיבל את הרשות של יורק לקרוא לאחד השירים "Disappear").

לפי יורק וראשי-הרדיו השיר מושפע מאוד מסקוט ווקר, עיבוד המיתרים הנהדר שלו מושפע מאוד מהמוסיקה של קריסטוף פנדרקי, והשימוש שעושה ג'וני גרינווד (שאחראי ללחן המרטיט) בכלי הנגינה המוזר Ondes Martenot בשיר הוא בכלל הומאז' לאוליביה מסיאן, אחד מהגיבורים המוסיקליים של גרינווד.

ת'ום יורק העיד לאחרונה (בראיון ל-"The Culture Show" של ה-BBC) שהשיר הזה הוא"הדבר הכי יפה שאי פעם עשינו".