להתעורר ליום של גשם תמיד ממלא אותי שמחה. אני יודע שזה לא אופנתי במדינה שטופת שמש כמו שלנו, אבל אני מת על גשם, על חורף, על מזג אוויר קודר. אני מתעטף בסוודר, שם עליי את המעיל הארוך ויוצא לרחוב מאושר. אני מרגיש את הקור חודר לעצמות, אני רואה את האדים המתקבצים על החלון, וטוב טוב טוב לי על הלב. כזה אני.
אז יופי של יום סידרה לי אמא טבע כדי לסיים איתו את השנה. ממטרים של אושר שיורדים עליי מאז הבוקר. השמש קרה, הגשם כבד, ואני רוקד לי בין הטיפות. "האם אי פעם ראית את הגשם?" שואל אותי ג'ון פוגרטי מקק"ר. "לא מספיק", אני עונה לו. ואני יודע שכשזה ייגמר, יירדו פה ממטרים של ימי שמש, שיזרחו על כולנו כמו מים.
שנה (אזרחית) טובה.
מישהו סיפר לי לפני המון זמן
שתמיד יש שקט לפני הסערה
אני יודע; זה עומד לבוא כבר לא מעט זמן
כשזה ייגמר, כך לפחות אומרים, יירדו פה ממטרים של ימי שמש
אני יודע; הם יזרחו עלינו כמו מים.
אני רוצה לדעת, האם אי פעם ראיתם את הגשם?
אני רוצה לדעת, האם אי פעם ראיתם את הגשם
יורד ביום של שמש?!
אתמול, ובימים שלפניו, השמש היתה קרה והגשם כבד
אני יודע; כך זה היה כל חיי
עד נצח-נצחים זה ממשיך במעגל, מהר ולאט
אני יודע; זה לא יכול לעצור, אני תמה.
אני רוצה לדעת, האם אי פעם ראיתם את הגשם?
אני רוצה לדעת, האם אי פעם ראיתם את הגשם
יורד ביום של שמש?!