שגיא נאור

אמור לי מה הצלצול שלך ואומר לך מי אתה

"אפשר ללמוד לא מעט על אדם מהרינגטון שלו", כתב גל בבלוג המצויין שלו. לדידו יש התאמה מושלמת בין עוצמת הרינגטון לוולגריות של האדם. בעיניי יש גם התאמה לא רעה בין הרינגטון שהאדם בוחר לבין אופיו. התאמה בין העדכניות של הרינגטון למידת ההשפעה של הסביבה עליו, בין איכות השיר שנבחר לטעמו המוסיקלי ועוד ועוד. דווקא בגלל זה אני נכנס לבעייה רצינית בכל פעם שאני מאבד/הורס את הטלפון הסלולרי שלי ונדרש להחליט (מחדש) באיזה רינגטון אבחר.

הרינגטונים שלי

קצרה היריעה מלתאר פה את הרינגטונים שהיו בבעלותי, ולכן רק אתאר את אלה שמאיישים כרגע את הסלולרי שלי. יש בסך-הכל שניים – אחד השמור לאשתי היקרה (כדאי שאדע שעליי לענות, או שמא לא לענות... J) ואחד השייך לכלל העולם. זה השמור לאשתי היקרה היה במשך זמן די רב "Love of my life" של פרדי מרקורי ו"המלכה" שלו (וההקשר ברור). לאחרונה קצתי בקיטשיות שלו, ושמחתי לגלות אצל מפעיל הסלולר הכתום שלי את "בואי נתחבק" הנפלא של אוליארצ'יק.

לגבי שאר העולם, כאן הבחירה קשה מאין נשוא. ולכן הלכתי על קלאסיקה של הקלאסיקה, שיר שאין דומה לו, ומאידך נשמע לא רע גם בגרסה-הלא-יותר-מדי-פוליפונית שהמכשיר היחסית-פשוט לי מסוגל לנגן. בחרתי ב"אינתא עומרי" של אום כולתום בסוג של גרסה אלקטרונית, ואני חייב להודות שגם אחרי כמה חודשים שהוא בבעלותי ומצלצל לו להנאתי כמה פעמים ביום אני עדיין נהנה ממנו. אני אפילו נוטה לענות כמה שניות מאוחר יותר כדי להתענג עליו.

רינגטונים עד כאן

עכשיו לך תבין מה בדיוק הרינגטונים האלה אומרים עליי...  (אפשרויות שעולות לראש: פלצן שמנפנף בידע מוזיקלי רחב / שונא קונפורמיות שחיפש רינגטון ייחודי שאף אחד לא יכיר / קשקשן שמתעסק בזוטות בבלוג שלו / כל התשובות נכונות). ואני בכלל שייך לז'אנר האנשים ששונאים פיצ'רים מתוחכמים בטלפון שלהם ורוצים משהו פשוט ואפקטיבי...

ובכל זאת, אני ממש מחכה לבואו של ה-iPhone כמו גם של קרובי משפחתו/מתחריו כדי שנוכל סוף-סוף לנגן שירים באיכות הולמת בתור "צלצול" (לא שאני מסתובב היום עם iPod, אבל מכשיר כזה כבר לא ישאיר לי ברירה...). הביצועים הכושלים היום של שירים שאני ממש אוהב דוחפים אותי לבחירות שאני לא ממש הייתי עושה לו היה לי מכשיר שעושה הכל. אז הו אז יגיע המבחן האמיתי של מהו "השיר שלך" ומה הוא אומר עליך.

רגע, לא מאמינים שה-iPhone יעשה הכל?   הנה ההוכחה:

ועוד משהו, אגב

אגב, אנד ספיקינג אוף אינתא עומרי, במיקסטייפ שהכנתי לאחרונה עבור פרוייקט המיקסטייפ השני של "השרת" בחרתי כשיר הפתיחה גרסה אחרת של אינתא עומרי, השייכת להרכב "חלאס" (והופיעה באוסף "פולארויד 2"). אז כדי לסיים את כל העניין הפלאפוני/פוליפוני הזה בנימה חיובית, הנה היא לפניכם (ועוד בהופעה חיה)...