שגיא נאור

 נבצר ממני להבין איך האנסשיא לא מדיח את עצמו ופוטר את כולנו מעונשו של זה.

נבצר ממני להבין איך הוא מבקש "נבצרות זמנית", כאילו משריין לעצמו את הזכות לחזור לכסא המכובד, שכל מה שיש מאחוריו זו רק סמליות, סמליות שהוא טינף וביזה.

נבצר ממני להבין איך אין תשעים חברי-כנסת שירימו את ידם בעד ההדחה של קצב, ומה זה אומר על חברי הכנסת שלנו, המוסריות שלהם, האינטרסים שלהם. (אגב, לידיעתכם – 70% מהציבור בעד הדחת קצב).

נבצר ממני להבין איך ערוצי התקשורת נותנים במה לחשוד במעשים חמורים כדי שיתקוף את רשויות אכיפת החוק ואת התקשורת עצמה, ויפזר אוסף של שקרים, חצאי-אמיתות ושטויות, וכל זאת בטון של גנגסטר.

נבצר ממני איך כל המדינה מדברת על כך שא', המתלוננת הראשית בפרשה, עסקה בזנות ואם זה רלוונטי או לא לפרשה, ואף-אחד לא מתעניין בכך שמי שהפיץ את ה"עובדה" הזו הוא עבריין שלא עבר פוליגרף בהקשר לטענה המגוחכת והמטופשת הזו.

נבצר ממני איך כל-כך הרבה אנשים ידעו על כל הפרשיות האלה כל-כך הרבה זמן ולא פוצצו את העניין הזה מזמן.

נבצר ממני איך ועדת הכנסת, שצריכה היתה להחליט ברוב של 75% על ההדחה, לא הצליחה לגייס רוב נדרש ובמקום זה אישרה "נבצרות זמנית". 

נבצר ממני איך המסנגרים הגדולים ביותר של קצב הם ש"ס, חובשי כיפות ומטיפים למוסר ודרך-ארץ, וכל זאת בשם השד העדתי ונס הקיפוח, שקצב העלה שוב אתמול, בתקווה שהוא ייתפס שוב כמזרחי מסכן ולא כמנהל שניצל את מרותו והתעלל בנשים שמתחתיו.

אָנַסי קצב. כל הזכויות שמורות להלמו.

למען האמת, לא נבצר ממני כלום. אני יודע בדיוק מדוע התגלגלנו למקום הזה, מדוע אנחנו מתנהגים כך, מדוע הפרשה הזו מצליחה להגעיל גם את האדישים ביותר. יודע, אבל מעדיף להדחיק, לא לדון בזה, לעבור הלאה.
נבצרות זמנית, אתם יודעים.