שגיא נאור

ב"בליידראנר" הנפלא של רידלי סקוט הרפליקנטים (אנדרואידים (ע"ע) מתקדמים מאוד, שהם אורגניים לחלוטין ובעלי יכולות פרא-פיזיקליות. שמם,“replicants”, כלומר "מגיבים", מעיד על יכולתם לתקשר בצורה זהה לבני-אדם) נטמעו בכדור הארץ ואין יכולת עוד להבדיל בין בן-אדם (human) למכונה.

     מבחן ווייט-קמפף בפעולה ב"בליידראנר"

בסרט, המבוסס על הספר "Do Androids Dream of Electric Sheep" של סופר המדע הבדיוני הנודע פיליפ קינדרד דיק, בודק דקארד (הריסון פורד) את זהות ה"אדם" שמולו באמצעות מבחן ווייט-קמפף, מעין פוליגרף מתוחכם שבודק את התגובות הפיזיות (הזעה, סומק, קצב לב, תנועות עיניים וכדומה) בתגובה לשאלות רגשיות פרובוקטיביות.

אני לא יודע מה איתכם, אבל זו האסוציאציה הראשונה שהייתה לי כשב-Yedda, שהסלוגן שלהם הוא "אנשים חולקים ידע", ביקשו ממני להוכיח שאני בן-אדם (ולא אנדרואיד?!):

לצערי הרב, במקרה של "ידע" מדובר רק בהקשת טקסט מציקה (כרגיל) ולא במבחן אמפתיה אמיתי, כמו שעשו למשל במגזין "The Wave" (דו-שבועון היוצא בעמק הסיליקון), שם ביקשו פעם לבחון את המועמדים לראשות עיריית סן-פרנסיסקו במבחן ווייט-קמפף (כדי לוודא שהם לא אנדרואידים?!).

כך שלפחות בינתיים ניצלתי מהחשיפה... עכשיו רק נשאלת השאלה האם כל העניין הזה נועד לבחון אם אני בן-אדם או אם אני לסבית... J