הייתי אתמול בחתונה ליד יער בן שמן. הייתי לבד, והיה קר, ככה שיצא שהעברתי חלק ניכר מהזמן ליד מכונת הקפה. לא שקפה בחתונות (כשרות) זה חוויה מרנינה כל-כך, אבל בכל-זאת...
הבחור שתפקד כבריסטה פגש את המכונה, לדעתי, אתמול בפעם הראשונה. למרות שהמכונה היתה די מרשימה, עם אפשרות להוציא ממנה (לפחות) ארבע כוסות בו-זמנית, הוא התעקש לעבוד בשיטה הישנה והטובה של כוס אחת בכל זמן נתון (וגם להקציף את המלבין עבור כוס אחת בכל זמן נתון), כך שמהר מאוד הוא יצר תור מרשים של אנשים, שרק הוסיפו לשעשוע ולבידור שלי.
הבחור עמל כרבע שעה על סידור הכוסות במגדל יפה כזה לצד המכונה. אך לרוע מזלו בכל פעם שהוא דפק עם החלק שבו דוחסים את הקפה על השולחן, כדי לרוקן את הקפה המשומש לפח, המגדל רעד, ונרשמו כמה התרסקויות כואבות וכמה כוסות שבורות (כשבכל פעם מישהו מציל באינסטינקט מופלא חלק מהכוסות משבירה).
הבחור, כנראה די מתוסכל ודי לחוץ, סיפק (בעזרתם האדיבה של הלקוחות, כמובן) שפע של פנינים, שראוי אולי היה לרכז עבור החבר'ה של "גונב לאוזניי". כך, למשל, התנהל די מוקדם בערב הדיאלוג הבא בין אשה גדולת-ממדים לבחור:
- "אתה מכין קפה?" (לא, המכונה זה לקישוט...)
- "כן, מה תרצי?"
- "שני קפוצ'ינו"
- "אין קפוצ'ינו. יש הפוך" (כאן, חשבתי שהבחור יסביר את ההבדל בין קפוצ'ינו להפוך, אבל לשמחתי הוא בחר לוותר על זה)
- "טוב. אז תביא לי אספרסו אחד וקפוצ'ינו אחד"
בשלב מסויים הגיע אחד המלצרים וביקש מהבחור שלושה קפה שחור. הבחור הבטיח לו שהוא "תיכף מסיים ומתפנה לעזור לו". המלצר נעמד וחיכה שהבחור יגמור לטפל בתור המרשים שליד המכונה (בקצב של כוס אחת בכל פעם, כזכור לכם).
אחרי כעשר דקות שהמלצר עומד, הוא פנה לבחור ואמר לו: "אתה זוכר אותי עם השלושה קפה שחור?". הבחור הרים את הראש והנהן: "כן, תיכף אני איתך".
אחרי עוד עשר דקות (ואיזה מסכנים הלקוחות שיושבים עכשיו צמאים...), המלצר פנה שוב לבחור ואמר לו: "מה קורה?". הבחור שוב הרים את הראש מהמלבין ואמר לו באדישות: "קפה שחור יש פה בצד", והצביע על פינה ובה תה, קפה שחור ומיחם של מים חמים.
אבל כל זה באמת כאין וכאפס לעומת האינסידנט הפרטי שלי עם מכין הקפה המיומן. בצר לי, ואחרי שטעמתי כוס הפוך אחת, כולל המלבין והקפה הקצת שרוף, ביקשתי מהבחור אספרסו כפול. לרגע לא הייתי מרוכז (הבטתי לכיוון הרחבה), וכשהחזרתי את מבטי, היו על השולחן שתי כוסות אספרסו מעוצבות ובתוכן נוזל שחור ומהביל. איזה כיף. לקחתי כוס אחת, ובעודי עסוק בפיזור ממתיק דל-קלוריות (שומרים על הפיגורה...) מעל הכוס, מישהו הגיע ושאל את הבחור למי מיועדת הכוס השנייה. הבחור הצביע עליי. "לא, זה בסדר", אמרתי לו, "אני כבר לקחתי את שלי". "אבל ביקשת כפול", הוא אמר...
כמעט ונשמטה לי הכוס מהמקום, ונחנקתי בנסיון נואש לא ליפול על הרצפה מרוב צחוק. רק אחרי זה חשבתי איזה מזל שלא ביקשתי ממנו קפה הפוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
