"האלג'יראים מצדם עובדים במרץ לקראת 1 ביולי, שבו יעלו בבארבי הופעת מיתרים מושקעת שתהיה פחות הופעת רוק ויותר קונצרט קלאסי. "אנחנו חותרים תחת התרבות הישראלית", מצהיר גדג'. "שאנן סטריט, סולן הדג נחש, הוא הדוגמה הכי מבישה בשבילי למה שהפכה התרבות הישראלית. אנשים לא שמים לב שהמחאה והאמנות הופכים להיות פה כמו סטיקרים. זה הכל סיסמאות, סיסמאות שלא מעוררות מחשבה". בעיניו תפקיד המוסיקאי שונה לגמרי. "יש למוסיקאים אחריות גדולה מאוד. מהבחינה הזאת אנחנו תלמידים של אחד העם, במובן הזה שלא מספיק לייבש ביצות, צריך לייבש ביצות רוחניות. אחד העם אמר שלפני שרצים לקנות אדמות, צריך להקים מרכז רוחני. הוא היה אחלה בנאדם, גם כתב יפה. אנחנו נשארנו בלי נכסים רוחניים, מכרנו את כל הנביאים שלנו". לדעתו המוסיקאים בארץ מתייחסים לרוקנרול כלאחר יד, כל מה שהם רוצים זה לפתוח דיסטורשן ולגמור את הלילה באיזה בר. זו גישה שמלווה אותו מילדות, תמיד הוא בא למוסיקה ביראת כבוד ומסירות. "יש מצב בארץ שכל אחד מפיל את האחריות על האחר. חברות התקליטים מפילות את האשמה על הרדיו, הרדיו מפיל על החברות וכולם שותפים. חברות התקליטים בארץ מנהלות בשנים האחרות פס ייצור של מותגים נוצצים וחלולים, מריצים קדימה אמנים ממרגרינה. בסופו של דבר גם האמנים יוצרים מוסיקה שלא מטרידה, שלא מאתגרת, שלא אומרת כלום. זה פשע, כי מוסיקה היא מזון רוחני. לכן אנחנו סובלים מתת תזונה רוחנית כל כך חריפה. אף אחד לא ממלא חובתו".”
(מתוך "הישר מתלמי אליהו", מאת קובי בן שמחון, מוסף "הארץ", יום שישי, 25.6.04)
אחרי מילים כאלה, יש לי עוד יותר חשק ללכת להופעה ביום חמישי (איזה כיף שיש לי כבר כרטיסים...).
ניפגש שם?