שגיא נאור

"...'מכונת השירים הגדולה', שיר הנושא מתוך האלבום החדש של חמי רודנר, הייתה נקודת המפגש הראשונה והיחידה שלי עם החומר החדש של חמי עד שקיבלתי את האלבום לידיי (מאותגר רדיופונית, you know). במובנים רבים "מכונת השירים הגדולה" השיר רק העצים את הדיכוטומיה שממילא הייתי שרוי בה ביחס לאלבום של רודנר. כי זה שיר טוב. מצויין אפילו. המילים של לאה איני, הלחן (קצת יותר מדי אייטיזי, ובכל זאת...) משובח, והביצוע סוחף. לא פלא שהשיר הזה עושה שפטים ברדיו המקומי. אבל בין השורות, כשאני צועק אל האוויר "ואז נרקוד... ואז נסגוד" אני פתאום תופס את עצמי מביט בעיניים לקובי אוז, שכל ביט בשיר הזה זועק מהקונצים שלו, וחושב שאולי הבחירה (האמיצה? הפזיזה? המוזרה?) של רודנר (או מי מטעמו או מטעם חברת התקליטים שלו) במר טיפקס היא מה ששוב יקבור עבורי אלבום של רודנר. שיר אחד כזה אני מסוגל לקבל. אלבום שלם? כנראה שלא.

"מכונת השירים הגדולה" האלבום מצליח להשאיר אותי חצוי ושבור ביחס לרודנר, לשירים החדשים שלו ולאוז, אפילו יותר ממה שהייתי לפני שקיבלתי אותו לידיים. למען האמת, ניתן בהחלט להפריד את המכונה הגדולה לשתי תת-מכונות, שני מיני-אלבומים שהושמו בכפיפה אחת בתוך פלסטיק משותף רק לצורך הגשה נוחה יותר לצרכן. בצד אחד - "מכונת השירים הקטנה" של חמי רודנר. בצד שני – "מכונת השירים הבומבסטית" של רודנר את אוז. למען הפשטות, הנוחות וההגינות, אני נאלץ לפצל כעת את הרשימה לשתיים, ולספק לכם שתי ביקורות נפרדות לשני המיני-אלבומים האלה, ועמכם הסליחה, בתקווה שתבינו..."

את שתי הביקורות הנפרדות, כמו גם את סיכום הדברים, ניתן למצוא בביקורת שלי על "מכונת השירים הגדולה" של חמי רודנר, שמתפרסמת בפורום מוסיקה ישראלית של ynet.