תיכף נגמר שבוע הספר, וצריך לכתוב משהו, לא?!
במקרה שלי, עם רכישות להשבוע של "עיין ערך אהבה" של גרוסמן (המון זמן לא קראתי... והמעמד מחייב), "חיי פיי" (לא קראתי מעולם... וכולם מסביב מתפעלים) ו"טרופותי" (כן, "טרופותי"... מה, לא קראתם?), אין לי יותר מדי מה לספר או לומר.
אז במקום זה החלטתי לאמץ את המלצתו של גיא ב"עונג" האחרון (סעיף 61), ולהביא כאן את שירו הנפלא של דבנדרה "How’s about telling a story", שמספר על האהבה והגעגוע של כולנו לסיפור טוב, אמיתי, שלם, על מישהו, או מקום כלשהו או דבר כלשהו.
שבוע הספר שמח!
נו, אז מה אתם אומרים על לספר סיפור,
כזה שמבוסס על מישהו אמיתי וברור,
מה הוא ראה ומה הוא עשה בימיו
איך הוא מת ואיך הוא חי את חייו.
אבל עד שמצאתי לי אדם, עברתי למשחק אחר מצוין
שנקרא "לכתוב שיר על בוהנים ועמודי שדרה", לעזאזל
עכשיו אנ'לא יכול לחשוב על שום קו עלילה מתפתל
אבל, אתם יודעים, הייתי מת לנסות ולשיר משהו על אדם, מקום או דבר כלשהו
הר סיני ואיש הזאב, קטמנדו ולינקולן
משהו קורה אי-שם בטוסון ואז קורה שוב גם במיין
סאן פרנסיסקו, מתוקה, לה די דה דה, נה נה נה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
