מר שריר כופה, מנפץ
משהו קטן עוקצן לתוכי, לתוכי
אבל רק "גל" כזה אמר הנכה
כשהלסת שלי נפלה לקרקע
מחייכת, מחייכת
זה נכון שתמיד רציתי שהאהבה תהיה
פוגעת
וזה נכון שתמיד רציתי שהאהבה תהיה
מלאה בכאב
וחבלות
כן, אז החזיר-הנכה היה שמח
צעקתי "אני לגמרי אוהב אותך!
ואין חרוז או סיבה
לכך שאני משתנה בכל עונה
תראה – אני אפילו אחתוך את האצבע שלי
והיא תצמח בחזרה כמו כוכב-ים.
היא תצמח בחזרה כמו כוכב-ים!"
מר שריר, מביט משועמם בי
והוא בודק שהזמן אכן היכה אותי
ואני נאנחתי ודיממתי כמו פרי שנשר
דימומים לשמחה, חבלות בשמחה
אני כל-כך שמח
אז בבקשה הכה אותי
אני כל-כך כל-כך שמח
אז בבקשה הכאב לי
אני אחזור ואצמח כמו כוכב ים
אני אחזור ואצמח כמו כוכב ים
כמו כוכב ים.
יוסי לוי, שאני נהנה מאוד לקרוא את הרשימות שלו, כי הוא סטטיסטיקאי וספקן ובחור טוב (ממש כמוני...), כתב כך אתמול: "מרגע ששמעתי על העסקה אני מסתובב וחושב על מה שיש לי להגיד בנושא... אבל האמת העצובה שאין לי משהו חכם נוסף להגיד על כל מה שנאמר בתקשורת ובבלוגים במשך סוף השבוע. נותר לי לדווח רק על מה שאני מרגיש – תערובת של ייאוש וגועל" (הקישורים המוטמעים שלי).
וגם אני מרגיש ייאוש וגועל, וגם לי אין משהו חכם נוסף להגיד, וכבר יומיים – מאז שנחתתי - מזמזם לעצמי בלי הפסקה את "הנכה וכוכב-הים" (כאן הקליפ) של אנתוני והג'ונסונס, מאלבום הבכורה המופלא שלו שעוד לא כתבתי עליו כאן מספיק.
אני מקווה שכולנו נחזור ונצמח כמו כוכב ים, ונשכח את כל הנכים והשריריים והכופים והמנפצים והפוגעים והמכאיבים, אלו שעושים זאת לאלו שתחת מרותם ואלו שעושים זאת לצדק ולשוויון.
אני מקווה שכמו כוכבי הים, נדע לקטוע מעמנו את הנטעים הרקובים והמכוערים וליצור מחדש תחליפים ראויים, בריאים וטהורים. זה תהליך איטי, מסובך ומופלא, אבל אנחנו כל-כך זקוקים לזה היום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
