שגיא נאור

שלעתים נדירות טרחו לשוב הביתה כדי למות

הם פשוט נשארו הרחק מכאן אי-שם

במלחמה הנקייה, המלחמה שבאוויר.

לעתים רחוקות הרוחות שבו נושאות את סיפוריהן

על פגיעות בארץ, על הים שאיננו ניתן לדחיסה

הם נשארו שם למעלה ברוח היחסית,

צללים הדוהים בנפשנו

שלא היו להם קברים אלא רק כתובות על מצבות

שם מעולם לא דיברו רבים כל-כך על מעטים כל כך:

"פר ארדואה", אמרו הפרטיזנים של המאדים,

"פר אספרה", אל הכוכבים.*

זו היתה המלחמה הטובה, המלחמה שבה ניצחנו

כאילו שלא היה שם מוות, למען השם

בעזרתם של המפסידנים שהשארנו שם

באוויר, באוויר הריק

*פר ארדואה פר אספרה (per ardua per aspera): מלטינית - דרך הקשיים, אל הכוכבים.

הווארד נמורוב, סופר ומשורר אמריקאי, זכה לתהילה בזכות הנובלות שלו, הסיפורים הקצרים, והשירה שלו, שהיתה ביקורתית, לא בדיונית, דרמטית וסטירית. אוסף השירים שלו זכה בפרס הספר הלאומי האמריקאי ובפרס פוליצר.

במלחמת העולם השנייה הוא שירת כטייס, בתחילה בחיל האוויר המלכותי הקנדי ואחר-כך בחיל האוויר האמריקאי. לאחר המלחמה, ממנה השתחרר בדרגת סגן, השלים את ספרו הראשון.

"The War In The Air" לקוח מתוך "סיפורי מלחמה: שירים על מזמן ועכשיו"

שנה אחרי המלחמה ההיא, תקופת ההיטהרות שלנו הסתיימה. הגיע הזמן להביט במתינו, להודות שהמלחמה היתה מלוכלכת ושהפסדנו בה, ולהניח לצללים בנפשנו לנוח בקבריהם.

אין מלחמות טובות, אין מלחמות שאפשר לנצח בהן. הגיע הזמן לעשות דרכים אחרת.