פרופ' צבי פירן קרא השבוע להפריט את הפקולטות למינהל עסקים באוניברסיטאות, בעקבות דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה על מצבים המדרדר של בתי הספר למינהל עסקים. בדו"ח "גילו" לציבור בישראל שהמרצים הטובים נטשו לחו"ל, רמת ההוראה ורמת המחקר בשפל חסר תקדים, הסטודנטים הטובים נוסעים ללמוד מעבר לים ובתי הספר מידרדרים בדירוגים, מידרדרים גם בעיני הסטודנטים הפוטנציאליים, כפי שמעיד הח"מ, שכל שנה שוקל להירשם וכל שנה מגיע למסקנה שהתואר הזה לא ייתן לו שום דבר...
והנה, כמעט באותו הזמן ובאותו העניין, מקבל הח"מ דואר אלקטרוני שכותרתו "MBA למנהלים – במסלול האקדמי המכללה למינהל":
מודה הח"מ, כי מתישהו במהלך הרהורי הרשמתו השנה הביע עניין במסלול של המכללה למינהל לכמה שניות, ואפילו לא כועס שהדואר האלקטרוני הלז נשלח אליו, אולם מבט מדוקדק באותה הודעה גילה לו שאדון/גברת טרבולסקי חמדי (?) ששלח את אותו דוא"ל אליו, לא רק שללח את אותה הודעה לעוד כמה עשרות מהרהרים כמותו, אלא אף טרח וצירף את כל כתובות הדואר שלהם (ובחלק מהמקרים גם את שמותיהם) קבל עם ומהרהרים.
זה גרם לי להבין שמה שבתי הספר למנהל עסקים צריכים זה פשוט לרענן את תכנית הלימודים. הנה, למשל, אני יכול להציע לתוכנית ה-MBA של המסלול האקדמי במכללה למינהל לכלול בתוכנית הלימודים (ורצוי כבר בשנת הלימודים הקרובה) את הקורס "הלכות דואר אלקטרוני: עשה ואל תעשה", שם ילמדו התלמידים (ורצוי גם הסגל) כי לא שולחים אי-מייל בתפוצת נאט"ו כשהנמענים מופיעים ב-To, יש לשמור על דיסקרטיות ביחס לשמות הנמענים ומקומות העבודה שלהם, ואף רצוי להציג את כותב ההודעה בהודעה עצמה (במקרה שאין הוא חבר או אישיות מפורסמת) כדי שהאי-מייל לא ייזרק בטעות (או שלא בטעות) לפח האשפה או חבית ה-Spam.
ואגב, גם השנה לא נרשמתי ללימודי מינהל עסקים באף בית-ספר בישראל.